חיי אהבה-פרק 4

הינא הגיע היום שאנחנו עוספים דברים ועברים דירה,
ראיתי 2 משאיות שמעלות ת'דברים ספות ארון וכאלה…
פתאום ראיתי את אנה הולכת לכיוון של הבית שלי ופתאום נכנסת לחצר,
"אנה?! מי מדבר איתה בכלל? ולמה היא לא בבצפר?" אמרתי לעצמי
"רומי את בבית?" היא צעקה לי..
לא עניתי לה, פתאום נזכרתי בדניאל הדמעות התחילו לעלות לרצות לפרוץ החוצה..כל כך שנאתי אותה רציתי שכבר נעזוב את העיר הזאת לא לראות אף אחד..
"רומי אנחנו נאחר לבצפר בואי"
"היא עדיין לא קלטה שאני עוברת דירה?" אמרתי לעצמי בלב,
"עם עדיין לא קלטת אני לא הולכת לבצפר" צעקתי לה..
"אהה אוקי, מה להגיד למורה?"
התחלתי להתעצבן צעקתי לה "לכי מפה כבר!"
שמעתי איך הדלת נסגרה, הצצתי מהחלון ראיתי אותה הולכת עצובה,
פתאום היא הסתכלה עלי ונופפה לי לשלום, כאילו לא קרה כלום,
לא החזרתי לה….
הייתי שקוע במחשבות על רועי, על זה שעוד מעט אני אהיה איתו בבצפר.
שמחה הציפה את גופי, הייתי ממש שמח ומאושרת..
הדפיקות בדלת הרסו לי הכל "בוקר טוב בובה, הבאתי לך אוכל מה שאת אוהבת"
"אוי תודה אמלה" הבאתי לה נשיקה..
"וגם קניתי לך מזוודה לכל הבגדים שלך ומזוודה לספרים וכל הדברים שלך"
"אוקי אמא אני גומרת לאכול וזזה לעסוף את הדברים"
"טוב ביי לא אפריע לך"
התיישבתי על המיטה עם המחשב נכנסתי לפייס, ראיתי את רועי מחובר ראיתי שהוא רשם סטטוס עצוב, עשיתי לייק והתחלתי שיחה בפייס..
"היי"
"היי"
"מה קרה? <:?"
"מה זאת אומרת? מה אמור לקרות?"
"סטטוס עצוב וזה.."
"לא משנה עזבי.."
"אוקי…מחכה כבר לעבור לעיר שלך.."
אחרי כמה דקות הוא רשם גמני ואז התנתק…
הייתה לי הרגשה לו ממש טובה..
טוב סיימתי לאכול ארזתי ת'דברים ויצאנו באוטו של אמא..
נכנסתי לבית החדש "וואו זה מדהים"
"חח ידעתי תהיי מרוצה"
היה חשוך והיו מלא בלונים ושלט גדול "ברוכות הבאות"
אוקי לא היה אף אחד בחדר פיזרתי את הדברים…
"אמא איה הארון שלי? והשולחן מהבית הקודם?"
"הבאתי אותם יש פה ריהוט חדש, ואפילו ארון חדש"
"חח אוקי"
הייתי כל כך עייפה אחרי שסידרתי את הספרים והבגדים..
החלטתי שאני ינוח לכמה שניות..ונירדמתי..