חיי אהבה-פרק 3

בשניות שהספקתי להסתקל עליו הוא נראה עצוב,
הסתקלתי למעלה עליו, פתאום קלטתי שהוא מושיט לי יד, הוא עזר לי לקום..
"אויי סליחה לא שמתי לב לאן אני רצה"
והייתה לי דמעה בעיין הוא ניגב לי אותה עם היד החלקה שלו,
"אל תבקי כואב לך משהו?"
"לא לא זה בסדר זאת לא אשמתך סתם עינייני בנות" אמרתי בכעס כי נזכרתי באנה
"אה היי אני רועי"
"היי אני רומי" הססמקתי בקטנה השפלתי את מבטי..
"טוב אני חייבת לזוז הביתה תמצא אותי בפייס"
"אוקי ביי" הוא אמר די מבואס,
ראיתי איך הוא התבאס אז באתי הבאתי לו נשיקה בלחי והלכתי, הוא נשאר עומד ולמה שניות והלך.
חזרתי הביתה שמעתי שאמא שלי כבר בבית, שמעתי שהיא דיברה בפלא אז לא התיחסתי היא דיברה משהוא על הבצפר שלי וכאלה לא התעניינתי.
עליתי לחדר נכנסתי לפייס בקשת חברות אחת, "אויי רועי הנסיך הזה מצא אותי כל כך מהר♥" אמרתי לעצמי,
אישרתי התחלנו לדבר הוא גר בכלל העיר אחרת הוא היה עם חברים.. גיליתי,
"רומי בואי שניה למטה"
"שניה אמא"
רשמתי לרועי שאני עוד מעט חוזרת..
"אוקי כבר מתגעגע"
"חח אני משוגעת אליך"
ירדתי אמא שלי נראתה לא משו אבל גם שמח,
"רומי אנחנו עוברות לגור בעיר אחרת, את עוברת בצפר" היא אמרה בטון רציני
"לאיזו עיר עוברים?"
היא אמרה ת'עיר הרועי גר צעקתי קריאת הידד,
"וואו את כל כך שמח?"
"ברור, היום פגשתי ילד ומעיר הזאת"
"טוב ספרי ספרי הכל"
התיישבנו בסלון וסיפרתי לה על הים ועל הפגישה עם רועי…
"טוב אמא אני עולה למעלה להגיד לרועי"
"חכי שניה את יודעת שאנחנו הולכות לגור עם עוד אמא ובת?"
"מהההה?! לא רוצה!!" אמרתי בכעס
"את תכירי חברה חדשה אתן תסתדרו"
"בטח"
עליתי לחדר די כועסת לא חשבתי בכלל על הבנות..
"אמא מתי עוברים?"
"מחר את כבר לא הולכת לבצפר.."
הייתי כל כך שמח לא רציתי לראות את אנה רציתי כמה שיותר מהר לזוז מהעיר הזאת..
סיפרתי לרועי הוא אמר שהוא כל כך שמח..
דיברנו כל הלילה בעמצה עברנו מהפייס וסקייפ ודיברנו ב-וידיאו ראיתי אותו אבל הוא לא נראה כל כך שמח…
לא שאלתי אותו..מה קרה וכאלה,
השעה הייתה לפנות בוקר אמרתי לו ביי והלכתי לישון..