חיים של נערה מתבגרת עונה 2 פרק 5

נקודת מבט מור:
אני ודולב שונאים אחד את השני, שנאת מוות, מאז שאנחנו קטנים, פשוט אנחנו טובים באותם תחומים ובדרך כלל מתמודדים ראש בראש במשימות.
\"מה קורה מור?\" שאל אותי תומר, אחי התאום והתיישב לידי
\"הכל בסדר אח\" חייכתי אליו
\"מה קורה איתך?\" שאלתי אותו ואז החדשות נכנסו לחדר האוכל.
\"אנחנו מתנהגים אליהם לא יפה\" אמר לי , מתעלם משאלתי
\"ככה זה לכל החדשים, אתה יודע את זה\" אמרתי לו ודחפתי חתיכת לחם לפה
\"אז זה צריך להיפסק\" הוא אמר לי
\"במי מהן התאהבת?\" שאלתי אותו
\"מה..\" הוא גמגם
\"אתה אף פעם לא רוצה לא להתאכזר לחדשים, אתה אוהב את זה , אתה חי מזה, אז ברור שהתאהבת באחת החדשות, מי זו? העדי הזו בטח, שמעתי שכולם מתאהבים בה..\" אמרתי
\"שיר\" הוא פלט
\"מה..\" גמגמתי.
\"אז אתה כן עזרת לה לנצח במשימה? היא רימתה?!\" צרחתי
\"מה פתאום!\" הוא השתיק אותי
\"לא עזרתי לה בכלל, זה לא אשמתי שהיא גאונה שמצליחה בהכל..\"הוא אמר וראיתי בעיניו שהוא מאוהב.

נקודת מבט עדי:
\"ואי איך אני עייפה\" אמרתי כשנכנסתי לחדר אחרי המקלחת.
. כן אחרי יום כזה אני חייבת איזה עשר שעות שינה..\" שיר אמרה ופיהקה.
לקחתי את הפלאפון לראות עם קיבלת הודעה. ראיתי הודעה מדניאל שלי..
יואו דניאל כמה שאני מתגעגעת אליו… לא ראיתי אותו כבר המון זמן..
דניאלי שלי:\'אממ עדי תקשיבי.. אני לא יודע איך להגיד את זה ואני מצטער שזה בהודעה פשוט אני לא מסוגל להחזיק את זה יותר .. אני רוצה שניפרד.בבקשה אל תבקשי ממני הסברים,הפעם זה לא מתיחה או התערבות אני רציני.אל תתקשר אליי ואל תשלחי לי הודעות.אני רוצה מרחק ממך\'
לא האמנתי למה שקראתי. רציתי להעיף לעצמי סטירה ולקום מהחלום הזה.
\"הכל בסדר?\" עדן שאלה .
\"כן..כן.. \" מלמלתי,
\"אני צריכה לצאת לשאוף קצת אויר..\" אמרתי זרקתי את הפלאפון ויצאתי עם דמעות
\"דיד מה יש?\" שעיר ועדן יצאו אחריי.
\"כלום כלום… אני פשוט צריכה קצת זמו לבד.\" אמרתי והתרחקתי.
\"אוקיי אם את צריכה אותנו אנחנו פה \" שיר אמרה והן חזרו לחדר.
התרחקתי קצת מהחדרים,כמה שיכולתי. נשכבתי על הערסל והתחלתי לבכות.. העברתי לי בראש את כל מה שעברנו ביחד..כל מה שקרה מאז שחזרנו,מאז שהגעתי למחנה.. התחלתי לחשוב מה עשיתי. אול פגעתי בו? אולי הוא פגש מישהי אחרת והתאהב בה? אוף הכל בגלל המחנה המזדיין הזה.. עד שהגעתי לפה הכל היה בסדר.. \"היי \" שמעתי קול מאחוריי הוא התקרב וראיתי שזה אופק.
\"היי\" נגבתי מהר את הדמעות וחייכתי.
\"הכל בסדר?\" הוא שאל.
\"כן.. אהה.. לא .. אהה.. עזוב..\" מלמלתי
\"נו ספרי.. אולי אני אוכל לעזור\" הוא ניסה.
\"לא אתה לא \" אמרתי בעצבים.
\"נסי אותי\" הוא לא הרפה.
\"חבר שלי זרק אותי.עכשיו.בהודעה.\" אמרתי בעצבים רק שיעזוב אותי כבר ויתן לי לבכות בשקט.
\"אוי אני מצטער..\" הוא מלמל.
\"רואה?! אתה לא יכול לעזור.\" אמרתי בעצבים.
\"בואי\" הוא אמר לקח אותי ביד
\"לאן?\" לא הבנתי מה הוא רוצה.
\"לעזור לך.\" הוא חייך.
\"מה?\" לא הבנתי.
\"נו ..בואי כבר .. \" הוא משך אותי ביד. הוא לקח אותי לחדר של הבנים לקחת בנדנה,קשר לי אותה לעיניים ולקח אותי ביד לאנשהו.
\"נו אופק מה אתה מפגר?\" אמרתי לו כשהוא קשר את הבנדנה לעיניי.
\"תסמכי עליי\" שמעתי את החיוך בקולו. הוא הוביל אותי בשבלי המחנה עד לחדר אחד והושב אותי.
\"חכי פה אני כבר בא\" הוא אמר \"ואל תורידי את הבנדנה\"
\"נו מה אתה דפק אתה משאיר אותי ככה לבד?\" אמרתי והוא לא ענה.
אחרי כמה דקות הוא אמר ל להוריד את הבנדנה. הורדתי ומצאת את עצמי בחדר האוכל ומולי על השולחן שוקו חם עם מרשמלו וקערה עם גלידת וניל עוגיות ליד.
\"מה ..איך..\" מלמלתי.
\"אני יודע הכל\" הוא אמר וקרץ לי
\"הפתרון הכי טוב ללב שבור זה יום אחד או פחות של אוכל מתוק וטעים,טיפה לבכות ולרחם על עצמך ואז לשכוח ולעבור הלאה. ככל שתעברי הלאה ותשכחי אותו מהר יותר זה יהיה לך טוב יותר. סמכי עליי\" הוא שוב קרץ.
\"תודה\" אמרתי וחיבקתי אותו חזק במשך כמה דקות.
\"אני מצטערת..הייתי צריכה חיבוק\" אמרתי.
\"זה בסדר ..\" הוא חייך \"אם את צריכה עוד אחד תרגישי חופשי\" הוא המשיך לחייך את החיוך המקסים שלו. \"טוב אז עכשיו אפשר סוף סוף להכיר אותך?\" הוא שאל.
\"מה אתה רוצה לדעת?\"
\"הכל\" ומכאן זה התפתח לשיחה ארוכה,מצחיקה וכיפית.הוא גרם לי לצחוק קצת ולשכוח מדניאל לכמה רגעים. אני לא יודעת כמה זמן עבר אבל לפחות שעה ישבנו שם וצחקנו.
\"טוב כבר מאוחר בואי אני אלווה אותך לחדר\" הוא אמר והחזיר את הכלים למטבח ואפילו שטף אותם.
\"איזה חמוד אתה\" אמרתי ,\"איך יכול להיות שאין לך מישהי?\" לא הבנתי.
\"יכול.\" הוא התחמק.
\"סתם היה לי משהו עם צליל שנה שעברה ונשארתי פגוע ממנה ממש אז החלטתי להתנזר קצת\" הוא אמר ונהיה עצוב.
\"מצטערת.. \" מלמלתי.
\"זה בסדר\" הוא חייך וסיים לשטוף את הכילים \"יאללה בואי נחזור לחדרים\" הוא אמר ויצאנו.
-הגענו לחדר הבנות-
\"תודה על הכל\" חייכתי אליו .
\"בקטנה\" הוא קרץ.
\"לא זה ממש לא בקטנה.\" אמרתי ושוב חיבקתי אותו.
\"שמחה שדיברנו\" אמרתי תוך כדי החיבוק.
\"שמח שאת שמחה\" הוא חייך.
\"לילה טוב\" נתתי לו נשיקה על הלחי.
\"לילה טוב\" הוא נשק לי גם ונכנסת לחדר.