חיים של נערה מתבגרת עונה 2 פרק 4
"אוקיי, חניכים יקרים, המשימה שלכם היום זה תרגיל פשוט במתמטיקה, אתם חושבים שזה פשוט אז הפיתרון הוא לא לחשב הפתרון הוא לחשוב מחוץ לקופסא! שכל קבוצה תשלח נציג שיקבל את התרגיל ודפי חישוב" אמר גבי וחיכה שהנציגים יגיעו אליו
"אני ילך!" שיר התנדבה והתקדמה לכיוונו של גבי
"מישהו צריך להגיד לחדשות שהן לא יכולות לעשות הכל ויש זכות ראשונים לנו!" מלמלה צליל בגועל ואני ועדן גלגלנו עייניים.
"מכל קבוצה עוד נציג אחד בבקשה!" ביקש גבי
"אני אלך" אמר תומר והתקדם לכיוונה של שי.
נקודת מבט שיר:
"מה קורה?" שאל תומר ונעמד לידי
"בסדר.." מלמלתי
"לא ממש יצא לי להכיר אותך לעומק עם כל מה שקרה עם החברה ההיסטרית שלך" הוא חייך אליי, עדי באמת היסטרית קצת.
"אםםם.. כן.." מלמלתי וחייכתי אליו, הוא לא היה גבוה כל כך ממני, ואני עוד נחשבת נמוכה, הוא חייך אליי עם שיניים מושלמות ועיניים ירוקות- חומות נוצצות והשיער שלו נראה כל כך טוב.
"אז תגידי יש לך חבר?" הוא שאל אותי
"כן" פלטתי במהירות, הוא הלחיץ אותי ממש, טוב וגם אני ותובל ביחד.
"בבקשה.." חייף אלינו גבי והביא לי לוח מחיק ולתומר הביא את התרגיל "תודה" מלמלתי ורצתי משם חזרה לקבוצה ראיתי שתומר ואבא שלו עדיין מדברים שם.
נקודת מבט תומר:
""תודה" שיר מלמלה ורצה משם, כנראה הלחצתי אותה ממש.
"מה קורה איתך?" אבא שלי שאל אותי
"אני בסדר.." מלמלתי והסתכלתי על שיר
"אני יודע שאתה בסדר, תקשיב על כל חניך במחנה יש קלסר שרשום בו הכל, בוא נגיד שאם תסתכל בקלסר של שיר אני לא אגיד לך כלום" חייך אליי אבא שלי,
"אוקיי.." מלמלתי אליו
"תבוא למשרד שלי בחמש הוא יהיה ריק" הוא אמר לי והסתובבתי והלכתי אל כולם
נקודת מבט שיר:
"פתרתי!!" צעקתי פתאום קלטתי את התשובה
"מה? אבל עברו רק שתי דקות" אמרה לי צליל
"שיר טובה ממש במתמטיקה" אמרה לה עדן ורצתי לכיוון גבי
"פתרתי!" אמרתי לו והבאתי לו את הדף עם הפיתרון
"זה עשרים" מלמלתי לו
"נכון! כל הכבוד , צוות סקארה, ניצחתם במשימה!!" גבי אמר וכולנו התחלנו לצרוח, כולנו חוץ מצליל "היא רימתה!" פתאום שמענו צעקה וכולנו הסתובבנו זו הייתה צליל
"מה?!" צרחתי
"אני לא רימיתי!"
נקודת מבט תומר:
"בטח שרימית, בטח תומר עזר לך, הרי הוא חולה לך על התחת, בטח הוא הלך למשרד של אבא שלו ולקח את הפיתרון ונתן לך" צליל אמרה בגועל עמדתי בהלם
"אבל גם אם הייתי לוקח את הפיתרון מהמשרד של אבא שלי, למה אני לא ניצחתי במשימה למה נתתי אותו דווקא לה?" שאל אותה תומר
"כי אתה אוהב אותה!!" היא צרחה .
הורדתי את מבטי..
נקודת מבט שיר:
"מה קורה כאן?" שאל גבי "גבי עדי רימתה!!"
צליל צרחה "קוראים לי שיר!" אמרתי לה ואז פתאום קלטתי,
היא עשתה את זה כדי לגרום לכולם לחשוב שעדי שקרנית לא אני.
"טוב.. אני סוגר את העניין הזה כרגע, שיר אני מבקש לראות אותך במשרד שלי בשעה חמש" גבי אמר לי והנהנתי.
נקודת מבט תומר:
בדיוק כמו שאבא שלי אמר , בשעה חמש הגעתי למשרד והוא באמת היה ריק. התחלתי לחפש במגירות ומצאתי את הקלסר שלה , באתי לפתוח אותו ואז נפתחה הדלת שיר עמדה שם.
"מה את עושה כאן" נלחצתי
"אבא שלך אמר לי לבוא לכאן" היא מלמלה "אבל הוא לא כאן כנראה" היא מלמלה שהסתכלה על החדר הריק.
היא לבשה את החולצה של המחנה שלצוות שלנו היה את הצבעים שחור, לבן ותכלת. היא לבשה אותה בצבע שחור עם חצאית פרחונית ונעלי סניקרס ורודות, היא נראתה מדהים.
"אםם.. טוב.. אם הוא לא כאן אז אני אלך.." היא אמרה ופנתה לצאת
"רגע!" אמרתי לה והיא הסתובבה
"כן?" היא מלמלה "אםם.." מלמלתי , רק רציתי לבהות בה רק עוד רגע אחד "לא משנה" לחשתי אליה והיא חייכה אליי ויצאה.
תגובות (0)