חיים של נערה מתבגרת עונה 2-פרק 2
"מה?" לא הבנתי מה היא צורחת
"האייפד הזה !שביד שלך!זה האייפד שליי!!" היא המשיכה לצרוח.
"אני לא מבינה מה את רוצה ממני.. זה האייפד שלי.." אמרתי מנסה להרגע
"אזיה חצופה!! ללוקחת לי את האייפד ועוד מעיזה להגיד שהוא שלך! לא אני בחיים שלי לא ראיתי חוצפה כזאת!" היא המשיכה לצעוק עלי.
"מה זה מה הולך פה?" החתיך מהבקתת בנים נכנס
"אופקווש..החדשה הזאת גנבה לי את האייפד!" היא שוב צעקה.
"צליל את השארת אותו אצלי בבקתה.." הוא אמר.
"מה באמת?" היא אמרה בתמימות "טוב אני הולכת לקחת אותו" היא יצאה וכל המחנה התפזר בעקבותיה.
"מצטער.. היא לא ממש אוהבת חדשים" החתיך התנצל.
"מה שתגיד" אמרתי בעצבים.
"אני אופק,אגב" הוא אמר והושיט לי יד .
"עדי" אמרתי ולחצתי לו את היד בנימוס.
"בערב אנחנו עושים קומזיץ,מדורה,שוקו חם,מרשמלו וחוגגים את תחיל המחנה.אתן מוזמנות" אמר בחיוך ויצא.
"הופה הופה" עדן אמרה
"מה?" לא הבנתי מה היא רוצה ממני
"החתיך הזה ממש נדלק עלייך."
"לע מה פתאום" אמרתי וצחקתי "וגם אם כן..לא אכפת לי יש לי את דניאל" אמרתי בחיוך.
"וואי שמעו אני מורעבת" עברתי נושא
"מה חדש" עדן אמרה וצחקנו
"רציני כבר צהרים בואו נלך נחפש איפה יש פה חדר אוכל בטוח יש פה משהו כזה.." אמרתי ויצאנו מהבקתה.
**נקודת מבט דולב:
יצאתי מהבקת וראיתי את תומר עומד ומסמס..כרגיל..
"תומר" קראתי לו.
"אחי" הוא הסתובב וחיבק אותי.
"מה קורה?" שאלתי
"רגיל מה אצלך?"
"בסדר" חייכתי.
"ראית את החדשות?" הוא שאל.
"כן" אמרתי "חמודות דווקא"
"נדלקת על מישהי מהן אא?" הוא חייך
"לא מה פתאום" הסמקתי.
"נו מי זאת?" הוא המשיך
" עדי" מלמלתי
"מי מהן זאת עדי?" הוא צחק
" הנמוכה..זאת עם העיניים היפות" מלמלתי "הכחולות .. "
"טוב מה זה משנה"צחקתי "אני רעב מת בוא ,בוא לחדר אוכל" אמרתי ולקחתי אותו לאכול.
כשנכנסנו ראינו את עדי והבנות יושבות ואוכלות.
"בוא ניקח אוכל ונתיישב ליידן" תומר הציע וחייך.
*נקוד מבט עדי:
"אפשר?" אופק וחבר שלו באו לשולחן שלנו
"זו מדינה חופשית" אמרתי
"הי אני תומר" החבר של בר הציג את עצמו
"עדי" חייכתי
"עדן"
"שיר" כל אחת הציגה את עצמה
**נקודת מבט צליל:
אומיגאדד! אני לא מאמינה
"שרון! תיראי מה ..לא מספיק היא השפילה אותי היום החצופה הזאת גונבת לי את אופק!! היא עוד תשלם על זה.." אמרתי ולקתי עוד פסטה לצלחת.
"בואי כבר" צעקתתי עליה.
"היי חדשות" אמרתי וזרקתי את כל הצלחת שלי על עדי.
"אופס.. מצטערת" חייכתי והלכתי.
תגובות (0)