חיים של נסיכה \ פרק 3

פרק 3-
נקודת מבט תום:
"אני לא מאמין.. היא נפרדה ממני.." מלמלתי והתיישבתי ליד מאור ששיחק במשחק וידאו. "אחותך?" שאל אותי "היא לא אחותי בדם" אמרתי לו "היא אחותך החורגת. עדיין אחות." אמר והסתכל עליי. "מאור אתה אפילו לא עוזר לי.." מלמלתי "שמעתי" אמר עצר את המשחק והסתכל עליי "שב-1894 היה בבית הספר שלנו זוג אחים חורגים שהיו ביחד, בדיוק כמוכם. ואז המנהלת גילתה את זה והעיפה את שניהם מבית הספר" אמר "נו.. ו..? מה קרה להם?" שאלתי אותו "אחרי שהמנהלת העיפה אותם מבית הספר הם התחתנו והם היו המלך והמלכה של ממלכה קטנה. נולדו להם שלושה ילדים ולילדים שלהם ילדים וכך הלאה" אמר והסתכל עליי "מה הפואנטה?" שאלתי "הפואנטה היא שמירנדה היא צאצאית של שניהם" אמר לי "מירנדה?" שאלתי "נו… היא חברה של היילי.. מהממת כזו.." הוא מלמל "לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד בזה.." "שאם לא היו מעיפים אותם מבית הספר הם לא היו מתחתנים ומירנדה לא הייתה נולדת" אמר לי "למדת איתה להיסטוריה של הממלכה שלה נכון?" שאלתי והוא הנהנן. "ואתה למדת עם היילי על ההיסטוריה של הממלכה שלכם, לא?" שאל אותי "עדיין לא הבנתי מה הפואנטה" התחמקתי משאלתו "ברור שכן.. " ענה לעצמו על שאלתו "בקיצור תום, הפואנטה היא שהיא אחותך אבל כל מה שכולם אומרים לא צריך ויכול לשבור אתכם. אם אתם אוהבים ואתם צריכים להיות יחד, אתם תחזרו להיות יחד" אמר לי הוא הרגיע אותי ממש. "תודה אחי.." מלמלתי וחיבקתי אותו "ועכשיו.. אתה משחק איתי משחק אחד" אמר לי מאור והדליק את הטלוויזיה.

נקודת מבט היילי:
מירנדה קראה לכולנו לבית שלה, היא עשתה מפגש חברות וזה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו. "מאור" אמרה לי ברגע שפתחה לי את הדלת "סליחה?" שאלתי "הוא החבר הכי טוב של תום, הוא הציע לי לצאת איתו" אמרה וחיבקה אותי "תוכלו לעשות דאבל דייט" שמעתי את קרלי צורחת מהסלון "לא נוכל.." אמרתי והתיישבתי על השטיח מול מירנדה קרלי ואמנדה. "למה לא נוכל?" שאלה אותי מירנדה "כי אני ותום נפרדנו" אמרתי להם "הוא זרק אותך?!" "מה קרה?" "תספרי כברר!!" צרחו עליי "אני אספר" אמרתי להם "אלכסה אמרה לי שהיא וכל המשרתים יודעים שאני ותומי ביחד, וזה רק עניין של זמן עד שגם ההורים שלנו יגלו. אז החלטנו להיפרד. זאת אומרת אני החלטתי בשביל שנינו. נפרדתי ממנו" אמרתי להם "זרקת את תומי?!" צרחה אמנדה. "שששש…" השתיקה אותה קרלי "לא ממש.." מלמלתי "רציתי להתרחק שהם לא יפרידו בינינו" אמרתי להן והן הסתכלו עליי. "אם את אוהבת אותו" אמרה לי קרלי "את צריכה להיות איתו היילי" אמרה לי. "אני מפחדת" אמרתי להן "מפחדת שמה?" שאלה אותי "מפחדת שהם יפרידו בינינו ולא נוכל להיות יחד לעולם. לפחות עכשיו זה מבחירה שלנו" מלמלתי "בחירה שלך" אמרה לי מירנדה "לא של תום" הוסיפה אמנדה. "אני צריכה לדבר איתו" אמרתי וקמתי "לא עכשיו!!" אמרה אמנדה ותפסה בידי "עכשיו חוגגים" אמרה והסתכלה על שלושתינו היא הוציאה ארבע בקבוקי וודקה ונתנה לכל אחת מאיתנו בקבוק. "שתיתן פעם?" שאלה אותנו וכולנו הנדו את ראשנו לשלילה "תשתו את השלוק הראשון מהר . הכי כיף" היא חייכה ופתחה את הבקבוק שלה היא שתתה המון בפעם הראשונה. העברתי את מבטי מהבקבוק המלא שלי לעבר מירנדה וקרלי. מירנדה פתחה את הבקבוק שלה והתחילה לשתות ממנו הסתכלתי על קרלי בבהלה. היא הנהנה לעברי והסתכלה עליי פתחנו שתינו את הבקבוקים ושתינו. מהר מאוד ארבעת הבקבוקים היו ריקים. "בואו נתקשר לתום!!" צרחה אמנדה ולקחה את הפלאפון שלי. הייתי מעולפת על הספה מרוב השתייה שלא יכולתי לקום "היי תומי" היא צעקה לפלאפון "היילי רוצה לדבר איתך..".

נקודת מבט תום:
ישבתי ובהיתי בספר הגיאומטריה שלי. מעניין איפה היילי חיפשתי אותה והיא לא הייתה בארמון, גם אלקסה לא יודעת איפה היא. זה מוזר. פתאום צלצל הפלאפון שלי התנתקתי מיד מהמחשבות ורצתי אליו "היילי" היה רשום לי על הצג. "הלו?" שאלתי "היי תומי" צעקה אמנדה לפלאפון "היי אמנדה.. איפה היילי?" שאלתי "היילי רוצה לדבר איתך.." היא מלמלה והעבירה לי את היילי. "היי תומי…" היא חייכה "היילי? את בסדר?" שמעתי בקול שלה שהיא לא מפוקסת. "היילי איפה את?" שאלתי אותה "אצל.. אצל מירנדה" היא מלמלה "אני בדרך" אמרתי לה וניתקתי. תוך שתי דקות כבר הייתי בנסיעה לכיוון הבית של מירנדה. מה הן עשו שם ששתיהן נשמעות שיכורות. פתאום נפל לי האסימון, אוי לא. הן שתו!. הגברתי את מהירות הנסיעה לכיוון הארמון נתתי לאחד המשרתים להחנות את המכונית שלי ורצתי לארמון רצתי במעלה המדרגות לכיוון החדר של מירנדה. תוך כמה שניות הייתי בפתח הדלת. פתחתי את הדלת וראיתי את המראה הנורא מכל. היילי שכבה בחדר מעולפת לידה בקבוק של וודקה. האחרות היו מסביבה היו גם הן שיכורות והסתכלו עליי בהלם.