חיים של נסיכה \ פרק 2
פרק 2-
שמעתי דפיקה בדלת החדר שלי הלכתי לפתוח וראיתי את תום עומד מולי ישר חייכתי "היי היילי, אני צריך שתעזרי לי במשהו" אמר ותוך כדי דחף אותי לחדר ונעל את הדלת. "התגעגעתי" הוא חייך וליטף את שיערי "גם אני" חייכתי ואליו והתיישבתי עליו התנשקנו עד ששמענו דפיקה בדלת. "היילי.. תום כאן?" תומס שאל אותי "כן" צרחתי והתנתקתי מתום ניקיתי אותו מהליפגלוס שלי שהיה מרוח לו על כל הלחי אביו ניסה לפתוח את הדלת. "למה זה נעול?" שאל אותי "אהה אבא כנראה נעלתי בטעות" אמר תום בזמן שאני הוצאתי מחברות ואת הקלמר שלי כאילו אנחנו עשינו שיעורים. תום הלך לפתוח את הדלת ואביו נכנס בחשדנות לחדר שלי הוא הסתכל על הספרים ואז עליי ועל תום "אני צריך שתבוא איתי תומי.." הוא חייך אל תום ותום הסתכל עליי ויצא "ביי" מלמלתי. נשכבתי על המיטה. זה קשה יותר מפעם. חשבתי. פעם הם לא היו כל כך חשדנים בנוגע אלינו.
————————-
"אני רוצה למות.." מלמלה מירנדה אחת החברות הכי טובות שלי, אנחנו חבורה של 4 בנות, כולנו נסיכות. אני, מירנדה קרלי ואמנדה. "מה קרה?" שאלה אותה אמנדה "קיבלתי 60 במבחן בהיסטוריה" מלמלה "היסטוריה זה קשה" אמרתי לה "זה היסטוריה של הממלכה שלי" היא אמרה לנו "אהה.." מלמלה קרלי. "לא נורא.." היא לחשה. תום עבר לידי עם החבר הכי טוב שלו מאור וחייך אליי. "נו אז מה קורה איתכם? שאלה אותי קרלי "אנחנו ביחד!" חייכתי והן הסתכלו עליי במבט המום. "מה זה המבט הזה?" שאלתי "אתם אחים" אמרה לי מירנדה "אחים חורגים" אמרתי "זה אותו דבר היילי, אסור לכם להיות ביחד. זה נגד הטבע!" אמרה קרלי "מה נגד הטבע?! אין לנו אותו דם!" אמרתי להן והן הסתכלו עליי במבט מצטער "אסור לכם להיות יחד היילי.. מצטערת" אמרה לי אמנדה.ושלושתן קמו ממקומן. והשאירו אותי שם לבד.
——
נכנסתי הבייתה , לארמון וראיתי את אלכסה יושבת עם קופסאת טישואים. "אלכס?" מלמלתי וזרקתי את התיק שלי "מה קרה?" "זה עומרי.." היא מלמלה והסתכלה עליי "מה עם עומרי אלכס?" שאלתי אותה "הוא רוצה שנשכב" היא מלמלה וליטפתי את ראשה. "אויש.. מאמי שלי.. את לא חייבת להסכים. זה רק הרצון שלך יפה שלי" חייכתי אליה "את ותום שכבתם?" שאלה אותי "מה?!?" כמעט נחנקתי "שאלתי אם את ואח שלי כבר שכבתם" אמרה לי והתרוממה מברכיי, מוכה את דמעותיה. "לא" אמרתי "אני ואח שלך אפילו לא ביחד" שיקרתי "אני רואה איך אתם מסתכלים אחד על השני היילי. זה ברור" אמרה לי וקמה ממקומה "את לא תגידי.." "אני לא אגיד לאבא שלי ולאמא שלך היילי. אל תדאגי. אבל כדאי שתתפסו מרחק כי אחרת הם כבר יבינו את זה לבד. הם לא כל כך מטומטמים" אמרה לי וקמה לחדרה. "אל תדאגי היילי" אמרה לי שוב והלכה. התיישבתי על הספה והוצאתי את הפלאפון שלי 'חייבים לדבר' שלחתי לתום.
——–
הוא נכנס לחדר שלי סגר את הדלת ונעל אותה ונישק אותי "תומי.." מלמלתי והתרחקתי ממנו "מה נסיכה שלי?" שאל ונישק את צווארי "תום!" אמרתי ודחפתי אותו ממני "אלכסה יודעת שאנחנו ביחד. ואם אלכסה יודעת זה אומר שגם המשרתים יודעים ובקצב הזה גם ההורים שלנו!" אמרתי לו הוא הסתכל עליי וחייך "אל תדאגי היילי.. שני המעופפים האלה לא ישימו לב. אמא שלך יותר מדי עסוקה בניהול הממלכה. ואבא שלי.." הוא צחק "גם אם נתנשק ליד אבא שלי הוא לא יבין שאנחנו ביחד." אמר לי "אני עדיין מפחדת תומי.." מלמלתי וליטפתי את שערו. "כל עוד אנחנו ביחד.. ואנחנו חזקים… לא יקרה כלום" אמר ונישק אותי "עדיין" אמרתי והסתלתי לתוך עיניו החומות. "אנחנו צריכים לקחת מרחק" אמרתי נישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים הוא חיבק אותי חיבוק ענקי של כמה דקות לאט לאט הוא השתחרר מהחיבוק ושלח לי נשיקה באוויר הוא פתח את המנעול ויצא מהדלת. הוא התבאס. אני יודעת. אני גם מבואסת. אבל זה מה שאנחנו צריכים לעשות. כדי להיות ביחד
תגובות (2)
וואוווו סיפור מש יפה, עכשיו קראתי את שני הפרקים האלה וממש אהבתי את הרעיון ואת צורת הכתיבה שלך. תמשיכי! (:
לא לא ולא את לא תתפסי מתום מרחק את שומעת אותי את עם תום וזה סוף פסוק מותר לכם להיות ביחד וזהו!
תמשיכיי