חיים רק פעם אחת -פרק 3

אלהה היו וואן דיי, את הארי ונייל הם ישבו ביחד <: ואז התחלתי כבר לזהות זיין לואיס וליאם גם ישבו שם.
לא יכולתי להתאפק קמתי מהמקום באתי אליהם בשקט רק הארי ונייל היו ערים. לא ידעתי מה להגיד התחלתי לגמגם..
"אמ.. היי" (השיחה באנגלית אנלי כוח לפרש)
"היי ילדה חמודה" אמר נייל
הסמקתי הייתי כל כך שמח, הארי הביא לו דחיפה קטנה.. חיחי חמודים
"אני מעריצה צאוד גדולה שלך" אמרתי ודפקתי חיוך מטופש
"שמחים לדעת" הם חייכו "יש פע מקום עם באלך לשבת" הם הציוע לי
"בכיף" התיישבתי בין הארי לנייל לא יכולתי לנשום כל כך התרגשתי.
"מה ישלך בטיק התעניין נייל"
פתחתי את הטיק הראתי להם את כל הפוסטרים שלהם שהיו לי, "אומייגד לא חשבתי שהם יפרסמו את התמונה הזאת" אמר הארי ונייל התחיל לצחוק.
את הצחוק החמוד תקע הנחירות של זיין, הסתכלנו עליוהתחלתי לצחוק.
והם איתי נרגעתי, "למה הפסקת לצחוק?" שאל נייל פתאום. "דווקה ישלך צחוק חמוד"
"תודה" הסמקתי "גם אתה חמוד" נייל הסתכל לצד מסמיק. איזה נסיך חשבתי לעצמי
היו כמה דקות של שתיקה הארי נרדם נשארנו רק אני ונייל, הסתכלתי עליו הוא היה כל כך חתיך וחמוד הוא והשיער שלו. "לאן את טסה?" שאל נייל
"אני לאן שאתה" "לארצות הבברית??!" הוא היה דיי מותפע.
"כע אמרתי ודימעה נזלה "למה את בוכה קטנה אל תבכי" הוא ניגב את הדמעות.
"היי אני לא קטנה אני בת 17 וחצי ליידעתך"
"חח תרגעי תרגעי רק רציתי שלא תבכי כי.."
"כי מה.?.." אלתי בשקט "כי כשבנות חמודות כמוך בוכות אני לא יכול לעמוד בזה" איזה נוצ'י חשבתי.
הייתי כל כך עייפה שמתי את הראש של על נייל ונרדמתי..
אחרי שעה משהו כזה התעוררתי נייל גם הוא הסתכל עלי וחייך.
כל הבנים היו ערים והם הסתכלו עלי מופתעים ואז כולם ביחד "אוווו" אני ונייל החלפנו מבטים מופתעים.
"בנים אולי נצרף את …" הארי התחיל לדבר אבל נתקע "שניה איך קוראים לך" "נטע" אמרתי וצחקקתי
"אזז בואו נצרף את נטע למסע שלנו?" כולם הסתכלו עלי והתחילו להסכים הסוף כולם אמרו כן. "אני ישאל את אמא שלי ואני יביא תשובה" ראיתי שהיא חיפשה אותי אז קמתי אליה אמרתי ביי לבנים.
"היי אמא" באתי לעברה "תנחשי את מי פגשתי פע במטוס?" "את מיי" היא הסתכלה עליי
"אתת וואן די" אמרתי כמעט בצעקה טפסתי אותה ביד והבאתי אותה אליהם.
"תראי אמא כולם" הם הכירו חזרנו למקום.
"טוב אז אמא רציתי השאול אותך.." סיפרתי לה הכל היא הסתכלה המומה…