חיים פעם אחת 2- פרק 24+25

נקודת מבט נוי:
והנה עבר לו עוד חודש… הנה נגמר לו עוד יום שאני ותורן לוקחים את אמא שלו לבדיקות.
ניסינו הכל.. אבל היא עומדת למות.
תורן נשבר לאט לאט הוא עדיין לא מעכל.
אמא שלו הכל בשבילו.לא מגיע לה למות.. לאף אחד לא מגיע.
נכנסתי למקלחת, במשך שעה וחצי התקלחתי רציתי להירגע, לשכוח מהכל.
כשיצאתי מהמקלחת לבשתי חולצה לבנה עם חצאית שחורה קצרה.. יש לי דייט עם תורן.. התגעגעתי לבלות איתו לבד, בלי החששות או הפחד שיקרה משהו. אני רוצה משהו רגוע.
"אני למטה" תורן שלח לי הודעה. שמתי אודם אדום, בושם ומסטיק.
ירדתי למטה הוא חיכה לי בסלון.. חיכה זה מילה גדולה הוא ראה כדורגל עם נתנאל.
"חיים שלי" אמרתי ונישקתי אותו.
"נסיכה נלך?" תורן שאל והנהנתי בראשי.
תורן החליט שהוא לוקח אותי למסעדה רומנטית כי הזמן האחרון בכלל לא רומנטי. טוב אלא עם אתם קוראים לארוחה בבית חולים רומנטית אז היה הרבה רומנטיקה בחודש הזה.
אני אוהבת אותו.. כאילו זה רק אני והוא בעולם, אני לא חושבת על שום דבר ואף אחד כשאני איתו, הוא גורם לי לחייך במצבים הכי קשים.
"למה כל כך קצר?" תורן שאל כשהבין שאני מסתכלת עליו… סליחה בהיתי.
"אתה איתי לא יקרה לי כלום" אמרתי בחיוך. הוא כן שומר על הלבוש שלי אבל אני לא צריכה להחליף מייליון בגדים, כי אני בכל מקרה שומרת על עצמי אז אין צורך.
"בוא נראה סרט?" שאלתי כשיצאתי מהמכונית והתקדמתי לעברו של תורן.
"בקשתך היא חובתי מלכתי" אמר בחיוך ונישק אותי.
"ילדים זוזו מהכביש כבר!" גבר עם שיער לבן צעק עליינו.. טוב רק תורן יכול לנשק אותך באמצע הכביש כאילו זה הגיוני.
"אתה מפריע!" תורן צעק עליו בחזרה נישק אותי והוציא לו לשון.
"ממש ילד בן 5" אמרתי וצחקתי.
"הוא התחיל אני החזרתי" תורן אמר והרים ידיים כחף מפשע.
"מה שתגיד… תינוק" אמרתי בחיוך מתגרה.
"את מתה על התינוק הזה" תורן אמר והחזיק במותניי.
"אני מתה ממנו" אמרתי בהתגרות.. שכחתי.
"סליחה חיים שלי" אמרתי במהירות.
"תפסיקי הכל בסדר, אני אוהב אותך" תורן אמר ורכן לנשק אותי.
"גם אני אותך" אמרתי ונישקתי אותו.
נכנסנו לקולנוע וראינו 'העולם אחרי' סרט אחד היפים נשבעת!!
"הוא מהממם" אמרתי לתורן שמתווכח שלא.
"נוי מפלצות?! חייזרים?! חלליות?! באמת?" תורן שאל והסתכל עליי.
"לאא אתה רואה לי ארתור ופיניאס ופרס" אמרתי בגיחוך.
"פרב! פיניאס ופרב! והם מלמדים דברים חדשים" הוא אמר בהתגוננות.
"כן אחותו מלמדת אותך לכסח ופרי הפלטיפוס סוכן חשאי.. תזכיר לי מי הילדותי פה?!" שאלתי בחיוך.
"ואת רואה לשבור את הקרח אני לא מדבר" תורן אמר כשהוא יושב מולי בבית קפה.
"זה הסרט הכי יפה שיש!!" אמרתי.
"מה יפה בו הכוחות?" תורן שאל.
"תיזהר שאני לא ישחרר עלייך את הכוחות שלי" אמרתי והסתכלתי בתפריט.
"אני לא מכיר סבבה?" תורן אמר.
"חוצפן"אמרתי בחיוך ועם המזל שלי אדיר נכנס לבית קפה… א'חח איזה יום טוב.
"בעצם מתאים לי" אמרתי וקמתי לאדיר.
"היי נוי" אדיר אמר כשהתיישבתי מולו.
"תצחק ותזרום… חבר שלי אמר שאני והוא כאילו לא מכירים אז אני רוצה להחזיר לו סבבה?" אמרתי במהירות ואדיר הנהן.
"אז אדיר יש לך חברה?" שאלתי כשתורן נעמד לידי.
"יש לו חברה אין לו חברה לא מעניין אותך.. אל תתקרב אליה" תורן אמר והחזיק בידי. אדיר חייך אליי וצחקתי.
"מה אתה מחייך ימכוער?!" תורן שאל בעצבים.
"אדיר עובד אצל ברוך מאמי שלי" אמרתי לתורן תוך כדי שהוא מחבק אותי מהמותניים.
"אז אתם מכירים?" תורן שאל, אני ואדיר הנהנו.
"ואין ביניכם כלום?" תורן המשיך ושוב הנהנו.
"יצאתי דפוק" תורן אמר.
"כן אתה יצאת דפוק" אמרתי בחיוך והלכתי לשולחן שישבנו בו.

נקודת מבט תורן:
אני משתגע ממנה. אני פשוט אוהב אותה. היא נכנסה הבייתה ושלחה לי נשיקה באוויר. עשיתי כאילו תפסתי אותה ושמתי את היד על הלב. נוי גיחכה נכנסה לבפנים וצעקה.. אני מת עליה!!
היא נסיכה קטנה, יפה, חכמה, מתוקה, דואגת, עוזרת והכי חשוב שלי.
נסעתי לבית החולים כמו בכל לילה.. רק שהלילה הזה היה שונה, היה לי הרגשה שונה.
הגעתי לקומה של אמא שלי, בירכתי את האחיות והרופא, הפעם הם לא בירכו אותי חזרה, היה להם מבט עצוב בעיינים.
נכנסתי לחדר של אמא שלי אבל היא לא שם.. יצאתי מהחדר והלכתי לקבלה של הקומה.
"איפה אמא שלי?" שאלתי מקווה שהיא בסדר.
"תורן שב חמוד" האחות אמרה.
"מה שב איפה אמא שלי?!" צעקתי בעצבים, פחד.
"בוא" הרופא אמר.. לא ידעתי עם להירגע או לא.
"כנס"
"מה כנס זה חדר מתים?" אמרתי עם דמעות.
"אני מצטער" הרופא אמר ונאנח.
"היא מתה?" שאלתי בשקט, הרופא הנהן והושיט לי מכתב.
"היא ביקשה שלא תראה אותה חוץ מבקבורה… אבל היא כתבה לך מכתב ליתר ביטחון עם היא תמות והשאירה אצלנו עד שהיא.. " הרופא אמר ועצר. ידעתי את ההמשך.
לקחתי את המכתב ויצאתי מהבית חולים. נסעתי, לא יודע לאן פשוט נסעתי.
חייגתי לנוי.
"חיים שלי" נוי ענתה מאושרת. שמעו את החיוך שעל פנייה.
"היא מתה נוי" אמרתי שבור.
"מה מתה? מי?" נוי אמרה
"תורן.. לא… תורן בוא לקחת אותי עכשיו" נוי אמרה כשהיא הבינה מה קרה.
"אני צריך להיות לבד" אמרתי.
"תורן אני מתחננת אל תרחיק אותי ממך.. תבוא" היא אמרה בבכי.
"10 דקות אני אצלך" אמרתי, נשברתי ללב.
עשיתי פרסה ונסעתי לבית של נוי. לדבר היחיד שאני זקוק לו יותר מהכל… נוי!!