חיים פעם אחת 2 – פרק 13

נקודת מבט דור:
עליתי למעלה בעצבים.. לא כי אני עצבני עלייה כי אני לא מבין איך זה הגיוני שהיא הבת של זגורי היא אחותי!!
"דור מה יש לך זאת אחותך גם עם היא לא מאותו אבא!" תהל צעקה ונכנסה עם נתנאל לחדרי. התיישבתי על המיטה מדוכא מהכל.
"היא לא יכולה להיות הבת שלו היא טובה כזאת אולי היא לא שמעה טוב" אמרתי מנסה להאמין שזה המצב.
"אלירן היה איתה.. היא שמעה טוב ואתה יודע ובמקום להיות איתה אתה בורח?! אתה מתנהג כאילו אתה שונא אותה?!" לין צעקה והצדיקה את תהל. גם אני מצדיק את תהל אני פשוט לא אומר את זה.
"לא בעיה שלי" אמרתי בקרירות.. מנסה להסתיר את הכאב
"אתה אידיוט" לין אמרה ומשכה את נתנאל מחוץ לחדר.
תהל עמדה בצד השני של החדר מאוכזבת ממני… תאמיני לי שאני יותר!
"הוציאו בקשה להרוג את כל מי שקרוב אליו" אמרתי לבסוף. תהל הרימה את עיינה מהאייפון והסתכלה עליי בפה פעור.
"אני חייב לגרום לזה להשתנות" אמרתי ולקחתי את האייפון מהשידה שליד המיטה.
"דור היא עוזבת… ברוך אמר שעם היא לא הבת שלו אז היא תעבור לגור עם זגורי.. אלירן אמר לי עכשיו" תהל אמרה והראתה לי את ההודעה שאלירן שלח לה.
"סעמק ערס!!" צעקתי וניסיתי לתפוס את אבא של יקיר כי הוא אחראי על זה.

נקודת מבט ניקי:
הלב שלי שבור, כואב לי בכל הגוף, לא עניין אותי כבר הקטע של האבהות אבל כאב לי שדור שונא אותי ככה. בכיתי על המיטה, לא יכולתי לזוז. שנאתי את עצמי. שנאתי את הכל. אני שונאת את הכל.
נעמדתי ליד השידה שלי, לקחתי את המראה הקטנה ושברתי אותה על הריצפה.
הרמתי את החתיכה הכי גדולה מהמראה וקירבתי אותה אליי ליד.
בשנייה האחרונה התחרטתי. חזרתי למיטה ובכיתי.
בשעה 10 התעוררתי. כנראה נרדמתי מרוב בכי.
ירדתי למטה אולי משהו השתנה? אבל לא כלום דור לא הסתכל עליי אפילו וגם תהל לא. אבל מה כן? כולם הסתכלו עליי ברחמים חוץ מאלירן אביאל ואופיר.
אופיר ישבה ליד אלירן מול אביאל.
התיישבתי ליד אביאל בלי כוחות. שבורה. קשה לי לנשום.
"בוקר" אמרתי בשקט והרגשתי את הדמעות חונקות את גרוני שוב.
אביאל נתן לי יד מתחת לשולחן אבל הרחקתי את ידו ממני.
הסתובבתי מולו ונישקתי אותו.
יקיר נחנק מהמיץ שהוא שתה, תהל ולין הסתכלו עליי וחייכו אפילו לא החזרתי להן חיוך, אלירן ואופיר חייכו וצחקו ביניהם.
"ברוך השם השלמתם!! גיסתי!!!" שמעתי את צעקתה של נוי. כן נוי ומאור נסעו לבקר את אמא שלהם אתמול בצהריים וחזרו היום.. בגלל כל מה שקרה שכחתי מזה.
קמתי וחיבקתי את נוי חזק והיא לא הבינה מה קרה.
"מה יש?" נוי שאלה אותי והחיוך ירד מפנייה בשנייה שהדמעות זלגו מעייני שוב.
הסתכלתי למעלה והיא הנהנה.
רצתי לחדר שלי ונשכבתי על המיטה. אחרי כמה דקות נוי עלתה עם אלירן אביאל ואופיר.
אביאל ואופיר חיבקו אותי מהצדדים. ואלירן החזיק לאופיר ביד.. 'תומך בה'.. שקרן אחד.. רואים שהוא מחבב אותה.
אלירן צחק כשהוא קלט על מה הסתכלתי.. על בטוח הוא יודע מה אני חושבת עכשיו..
אחרי שנייה שוב הכל חזר אליי כשאבא צלצל.
נעמדתי והלכתי לצד לדבר איתו. בנתיים נוי שמעה את הכל מאופיר אביאל ואלירן. כל מה שהיא הפסידה.