חיים פעם אחת 2- פרק 11

נקודת מבט ניקי:
נשכבתי בחדר שלי כשתהל ואופיר שוכבות לידי.
סיפרתי להן הכל.. על הנשיקה, יקיר ואביאל.. הכל.
"אני אומרת אביאל.. הוא אוהב אותך כולם יודעים את זה" אופיר אמרה.
"אבל יקיר חולה אי אפשר לזרוק אותו לקיבינימט… הוא במצב רגיש.. מצב שני יש את אביאל" תהל אמרה בחיוך ופתחה את הבמבה השלישית שלה.
"שמנה תביאי קצת" אופיר אמרה וחטפה לתהל את הבמבה.
"אופיר אני יהרוג אותך!!" תהל צעקה בעצבים.
"היא במחזור" אני ואופיר אמרנו בחיוך ותהל זרקה עלינו כרית.
"א'חח למה?" שאלתי והחזקתי את הלחי.
"כי את רעה" תהל אמרה בחיוך מעצבן
"וואי אני שונאת ת'חיוך הזה" אמרתי וזרקתי עלייה חזרה את הכרית.
משום מקום זרקו עליי כרית בגב… אופיר!!
הסתכלתי עלייה במבט שטני והיא צחקה.
"את מתה" אמרתי בצחקוק וזרקתי עליה כרית.
אחרי שנייה קפצנו על המיטה וזרקנו כריות אחת על השנייה.
"מה קורה פה?" אלירן שאל ותהל זרקה עליו כרית…'בטעות' .
"תהל!!" אלירן צעק וזרק אלייה גם.
מרוב שהוא זרק חזק הכרית נפתחה ויצאו הנוצות מהכרית.
"וואי מה ציפי עושה לך" תהל אמרה וצחקה.
"אתה מת" אופיר אמרה ונפלה על המיטה בעייפות.
"ציפי!!! אלירן קרע את הכרית!" אני אופיר ותהל צעקנו.
"מלשניות" אלירן סינן לכיוונינו.
"אלירן חסר לך החדר של ניקול מבולגן היום ניקיתי אותו!!" ציפי צעקה מלמטה.
"אתה יודע כמה זמן לקח לה לסדר לי את החדר?!" שאלתי תוך כדי צחוק.
"היא תהרוג אותי" אלירן אמר ושם את כף ידו על המצח.
"כן אתה גמור" אמרתי בחיוך ויצאתי מהחדר… שינקו אותו לבד.
ירדתי לסלון וראיתי את הסדרה שלי.
"ניקי!! בואי לכאן" אלירן צעק בעצבים.
"נדבר ביי רורי" אמרתי לרוזי.. מצאתי לה כינוי רורי.. כן היא תסבול איתו!
רצתי למקום היחיד שאף אחד לא יחשוב שאני אהיה שם.. החדר של אביאל.
נכנסתי לחדר שלו. הוא היה במחשב.
"הייוש" אמרתי בלחץ והתיישבתי על המיטה.
"למה אלירן צעק את השם שלך בעצבים?" אביאל שאל וכיווץ את הגבות.
"החדר שלי בלאגן ענק וציפי סידרה היום" אמרתי בקיצור.. טוב זה קורה פעם בשבוע אז הוא מכיר את זה..
"ואת מתחבאת פה כי..?"
"אף אחד לא יחשוב שאני פה ואתה תשמור עליי" אמרתי בביטחון.
"אף אחד לא יציל אותך" שמעתי את קולו העצבני של אלירן.
"אלירן.. ממצב?" שאלתי בחיוך לחוץ.
"את מתה"
"איך ידעת שאני פה?"
"את מתה עליו את תמיד תחזרי אליו לא משנה מה ידוע" אלירן אמר כמובן מאליו.. טוב הוא צודק..
"אני אוהב אותך יפה שלי עפתי למקלחת" אביאל אמר ונישק אותי.
"מפקיר. נוטש!" אמרתי בטון נעלב ופגוע. אביאל צחק ונכנס למקלחת.
"עכשיו לענייננו" אלירן אמר והתקרב אליי.
אחרי שגם את החדר של אביאל בלגנו אלירן תפס אותי והרים אותי למעלה.
עזרתי להם לסדר את החדר שלי… אני סידרתי את האיפור.. שהיה מסודר… והם את החדר.
"ניקי!! אלירן!!" נשמעה צעקה מלמטה.
הסתכלתי על אלירן והוא עליי.
"נו באמת לא שוב!!" התלוננתי.
אני ואלירן הלכנו להתחבא אצל אבא במשרד… המחבוא הכי טוב שיש! אף אחד לא נכנס עם אבא לא בבית.. טוב כמעט אף אחד.. חוץ ממני.
היה לאבא טלפון במשרד אבל אלירן סימן לי שלא לענות.
"ברוך התוצאות בידיי.. הבדיקות הגיעו עם אתה רוצה לדעת מה התוצאות של האבהות תתקשר ונקבע. אבל תזכור עם ניקול הבת שלי.. היא תגור אצלי ואתה נעלם מהחיים שלה" נשמעה ההודעה במשיבון של הטלפון.
מה?!