חיים פעם אחת- פרק 52

נקודת מבט ניקי:
היה ערב מושלם!! רקדנו כל הערב.. כולם נהנו. תהל קנתה לדור שרשרת של האות שלה באנגלית והוא קנה לה את האות שלו. בצבע שונה. אפילו אבא הגיע למסיבה שלנו!!
הכל היה טוב עד שאמא ואבא עלו לבמה כדי להקריא את הברכה ליומולדת שלנו… והפדיחה מתחילה!!
"אוקי אז ניקול ודור האוצר של חיי, הילדים שלימדו אותי הכל, מי היה מאמין שהכל התחיל לפני 18 שנה כשדור נולד ועשה לי בית ספר מההתחלה.. הילד הקטן שבאשמתו תמיד ישבתי בחדר של המנהלת, הילד שהלך מכות, שלא זז מאחותו ושמר עליה כמו על חייו, הילד שהיה חוטף מכות מאחותו אבל אף פעם לא מחזיר לה, הילד שלימד אותי שהם הכל בשבילי.. תמיד היית הבעייתי העצבני הקשה.. לעומתך ניקי הייתה השקטה הרגועה הנחמדה.. טוב עד שהיא גדלה אבל גם לי מותר לחלום.. ניקול את הילדה שתמיד רציתי.. השקטה שלא עושה בעיות הנחמה שלי. האושר שלי. הבת שלי! אני גאה להיות אמא שלכם אני גאה לומר שאתם הילדים הקטנים שלי.. הגוזלים שלי.. גדלתם" אמא אמרה והתחילה לבכות, אבא חיבק אותה. אני ודור עלינו לבמה וחיבקנו אותה גם.
"טוב אני לא הכי טוב בדיבורים רק במעשים אבל ננסה.. אז ככה תודה שנתתם לי הזדמנות להכיר אותכם לעומק, לריב איתכם, לשגע אותכם, תודה שאתם הילדים הכי טובים בעולם. שבלעדיכם לא יודע מה הייתי עושה.. אבל יש עוד משהו שעליו רק ניקי ידעה.. ליאן את האישה של חיי. האושר שלי, האם לילדיי.. סליחה על הכל מצטער טעיתי.. אבל להיות רחוק ממך זה גינהום. ייסורי עולם. בבקשה תסלחי לי" אבא אמר וקרע ברך. אמא הנהנה מההתרגשות וחייכה. אבא נעמד ונישק אותה. ואז הכל התחיל..
"חתיכת שקרן מפגר! אני שונאת אותך! שונאת לקרוא לך אבא. כל מה שניקול ודור נהנו ממנו, הכסף השם משפחה שלך שאפילו לא הענקת לי. עזבת את אישתך ומצאת נחמה אצל אמא שלי חתיכת חרא! אבל לא גידלת לא שמרת עליי! כל התמונות שלך זה שלהם אבל אני גם הבת שלך!! למה אותי שכחת?! למה אותי לא גידלת ושמרתם כמו עליהם?!" נשמע קולה של לינוי. הסתובבתי אליה, לא הבנתי כל כך מה קורה פה.
"כן ליאן ניקול ודור אני אחותכם! אבא שלכם היה עם אמא שלי מה שאומר שאנחנו משפחה" לינוי צעקה.
"תגיד לי שזה לא נכון." אמא שלי אמרה בשקט אבל קולה היה שבור.
"אני מצטער ליאן אני נשבע לא היה בכוונה" אבא.. סליחה ברוך אמר.
אמא רצה החוצה ולימור אחרייה, עליתי לבמה עם דור ונתתי ללינוי סטירה ששמעו אותה בכל רחבי האולם.
"חתיכת כלבה בגלל זה היית חברה שלי כדי להרוס אותי ואת המשפחה שלי?!" צעקתי עליה, היא לא ידעה מה לעשות.. אביאל עלה והוריד אותי מהבמה ונתנאל את דור.
יצאתי איתם החוצה בשביל השקט. תהל ונוי הלכו לקרוא לכולם כדי שניסע הבייתה.
התחיל בטוב נגמר ברע.. חרא של יום!
הנסיעה הבייתה הייתה שקטה.. היה מתח דיכאון עצבים אבל גם עצב ובלבול.. מה שגרם לכולם להיות בשקט.
כשנכנסתי הבייתה ציפי חיבקה אותי ואמרה שאמא ולימור בחדר. עברתי ליד החדר שלה ושמעתי את אמא בוכה את נשמתה.. בחיים לא ראיתי את אמא שלי בוכה. אף פעם!
"הכל יהיה בסדר ליאן אני מבטיחה" קולה של לימור נשמע ואמא המשיכה לבכות.
"בואי" אביאל אמר ועלינו לחדר.
נכנסתי להתקלח להוריד את כל הגועל הזה מעליי. אחרי חצי שעה יצאתי החוצה ולבשתי את הפיגמה הורודה שלי. יצאתי מהמקלחת ונכנסתי למיטה,
"אביאל מה אתה עושה פה..?" שאלתי בבכי.
"אני לא משאיר אותך לבד.. אין מצב אני אשן על הספה הקטנה אבל אל תגידי לי ללכת אני לא רוצה" אביאל אמר ונשכב לידי.
העייפות והדיכאון גברו עליי ונירדמתי. אביאל קם בעדינות מהמיטה.
"אביאל…" מילמלתי.
"אני פה תשני" שמעתי אותו אומר ונרדמתי.

נקודת מבט דור:
כל הלילה הייתי חזק.. ניסיתי שלא להישבר.
תהל לא עזבה אותי לרגע, היא חיבקה אותי בלי הפסקה.
בבוקר נכנסתי למקלחת לשטוף את עצמי.
במקלחת כבר התפרקתי לא יכולתי לשמור יותר.
צעקתי בלי הפסקה. צעקתי את שמו של אבא.. ברוך, קיללתי אותו.
"דור אתה בסדר?" שמעתי את תהל מחוץ לדלת
"כן… יפה שלי אל תדאגי" אמרתי בקול חלש אבל תהל ידעה שאני שבור.
יצאתי מהמקלחת כשפלג גופי העליון חשוף ומכנס שחור של אדידס.
תהל ישבה על המיטה שלי כשראשה מושפל, היא בכתה אבל בשקט.
התיישבתי לידה.
"אני פה אהובתי" אמרתי וחיבקתי אותה
"מה הייתי עושה בלעדייך?! אני אוהבת אותך ודואגת לך! תפסיק עם הפוזה של 'אני גבר' כי אני יודעת מי אתה!" תהל צעקה עליי בכתה ונתנה לי אגרופים בחזה.
"סליחה אהובה שלי אני מצטער.. אני מבטיח שאני יבכה לידך כמו כוסית" אמרתי בניסיון להצחיק אותה.
"לא מצחיק!" היא צעקה ובכתה
"אז למה את צוחקת?"
"אני לא"
"את כן"
"אני לא קרציה" היא אמרה בצחקוק..
"חחח משוגעת שלי.. אני אוהב אותך" אמרתי בחיוך
"אני אוהבת אותך" היא אמרה בחיוך המושלם שלה.
"וואי אני על החיוך הזה" אמרתי והיא הסמיקה.. חיים שלי!!
"אני מחכה לזה מלא" אמרתי בחיוך
"למה..?"
"לזה" אמרתי ונישקתי אותה.. וואי מה שהשפתיים שלה עשו לי!!
"התגעגעתי" אמרתי לה תוך כדי נשיקות
"גם אני.. מאוד" היא אמרה בחיוך.
"עכשיו לך לניקי היא זקוקה לך" תהל אמרה
"יותר מאוחר" אמרתי והמשכתי לנשק אותה
"לא עכשיו לך" תהל צחקה ונעמדה מולי..
"וואי מה קורה לי" אמרתי ונישקתי אותה.. היא הייתה חסרה לי. המגע שלה החום שלה. אני זקוק לה!! וואלה אלוהים יודע איפה הייתי עם לא היא.
היא דחפה אותנו מהחדר והלכתי לחדרה של ניקי.