חיים כואבים.. או שלא?! [חלק שלישי]

הסתכלתי עליו ,לא מבינה איך מרגע שמחה הכול הפך להיות כול כך מבולבל. "זה לא היה טעות.." לחשתי הוא הסתובב עלי ,מסתכל עלי ולא מבין את כוונתי. "מה שאמרתי מקודם ,זה לא טעות" אמרתי מסבירה את דברי. חיוך עלה על פניו.. "אבל.." לחשתי הוא הסתכל קצת בחשש. "מה שאנחנו חושבים שאנחנו מרגישים היום ,לא תמיד יישאר ככה. ואני לא יכולה לסבול עוד" אמרתי לו לוחשת את המילים האחרונות.

הוא הסתכל עלי ואחז בידי מחזיק אותה בין שתי ידיו "נכון ,זה קורה. אבל לא איתנו. אני בחיים לא יפגע בך ,את חשובה לי. את האוויר שלי לנשימה ,את החיים שלי ,הסיבה לזה שאני מתעורר מאושר. רק לחשוב עליך וטוב לי. ואני בחיים אבל בחיים לא יפסיק לאהוב אותך. כול שניה שאני נמצא איתך זה רק מתגבר עוד ועוד" הוא אמר והניח את ידי על ליבו. שמעתי את פעימות ליבו המהירות. "אם את לא מאמינה במילים שלי ,אז תאמיני ללב שלי. תראי מה את גורמת לו" המשכתי לשמוע את פעימות ליבו ,הוא הוריד את ידיו מידי שהייתה מונחת על ליבו.

הוא הניח את ידו על אחת ממותני מקריב אותי עליו, את היד השניה הניח על הלחי שלי. לא יכולתי לזוז ,לא הורדתי ממנו את המבט. הייתי מהופנטת מהמגע שלו. הייתי שקועה בעניו החומות. הצבע שלהן כול כך יפה, ואף פעם לא שמתי לב לזה. לאחר כשנייה הרגשתי את שפתיו על שפתי. הנשיקה שלנו העבירה כול כך הרבה רגשות אהבה.

התנתקנו מסתכלים אחד לשנייה בעניים. "ביחד לנצח?" שאל בשקט לא רוצה להרוס את הרגע המופלא הזה. "לנצח" אמרתי בחיוך ,הוא נישק אותי שוב..

~~~
השמש התחילה לשקוע ,החלטנו להישאר קצת בים. לא רציתי ללכת הביתה והוא נשאר איתי. ישבנו על החול הנעים מביטים בשקיעה שמתחילה.

"צריך לחזור" אמרתי מבוהלת. "אם את רוצה את יכולה לישון אצלנו היום ,לאמא שלי לא יהיה אכפת בכלל .היא אוהבת אותך" הוא אמר כשאנחנו מתרחקים מהים והולכים על הבית שלי. "לא אסור לי לברוח מהבעיות שלי" אמרתי קצת בפחד. הוא המשיך לאחוז את ידי.

~~~
"לילה טוב" אמרתי לו ,הוא חייך עלי מנשק אותי לכמה שניות ולוחש "לילה טוב נסיכה שלי" חייכתי עליו. "אם קורה משהו תתקשרי ישר לא משנה מה השעה" הוא אמר הנהנתי לכן ונכנסתי הביתה ואז..