חיים כואבים.. או שלא?! [חלק רביעי]

ואז ראיתי את אבא יושב על הספה ,הוא דיבר בטלפון. לא שם לב אלי בכלל. הורדתי את הנעליים והלכתי על המטבח פתחתי את המקרר ולקחתי שוקו. הסתובבתי וראיתי את אבא עומד לידי. לא אמרתי כלום רק עליתי למעלה במדרגות לחדר שלי וסגרתי את הדלת במפתח. "תרדי לפה עכשיו" הוא צעק אחרי שסגרתי את הדלת. הדלקתי מוזיקה, חזק. על כול העוצמה האפשרית. ככה לא יכולתי לשמוע את קולו. לאחר כמה זמן הפסיק לנסות לדבר איתי. החלשתי את המוזיקה ונכנסתי למיטה מנסה להירדם.

קיבלתי הודעה 'לילה טוב יפה שלי, אני כבר מתגעגע. לא התקשרת ,אז אני מניח שלא היו שום בעיות בבית, נכון? תישני. נדבר מחר ,שיין' קראתי את ההודעה כמה פעמים והחזרתי לו 'נסיך שלי ,הכול בסדר. בערך ,תישן נדבר מחר לילה טוב ,קייטלן' ,הסתכלתי על ההודעה שלי שוב. ושלחתי אותה.

נשכבתי במיטה, לא הצלחתי להירדם. כול הזמן הסתובבתי במיטה ,מחליפה צד. הבעיות של אמא ואבא שוב יצרו מערבולת בראשי. הייתי מבולבלת כול כך, החלטתי לא להשקיע בזה את זמני. וכול הלילה חשבתי על שיין. על איך נישק אותי ,ואז על פניו כשאמרתי שאני אוהבת אותו. ושוב על הנשיקה שבאה אחרי זה. נרדמתי כשאני חושבת על נסיך חלומותיי. כשאני רוצה לראות אותו שוב. את עניו החומות דבש, את שערו הבהיר. לומר לו שוב כמה הוא גבוה ,כמה זה מעצבן. לריב אתו על שטויות ,ופשוט לשכוח מהבעיות.

התעוררתי בבוקר ,החלפתי בגדים. גופיה לבנה ומכנס קצר שחור. היום היה דיי קיצי. ירדתי למעטה כשהטלפון שלי ביד. ואז נשמע צלצול פעמון הדלת. אבא פתח ,לא ממש התקרבתי עליו. "בשבילך" הוא אמר לי. הסתובבתי וראיתי את שיין. חייכתי עליו והוא חייך עלי. עלינו למעלה. "אז את בסדר?" הוא שאל אחרי שסגר את הדלת של החדר. "בערך" אמרתי לו. הוא הסתכל עלי לכמה שניות.

"התגעגעתי עליך" אמר לי כשהוא מניח את ידיו על מותני ומושך אותי עליו. "גם אני" אמרתי לו מחייכת חיוך מתוק. נישקתי אותו על השפתיים נשיקה קטנה ומתוקה, "ישנת טוב?" הוא שאל אותי. הנהנתי לכן. "אני שמח ,אני כול הלילה חשבתי עליך" אמרת לי. "גם אני חשבתי עליך כול הלילה" אמרתי לו.

החיוך שהיה על פניו רק גדל. מה שגרם לי לחייך גם. חיבקתי אותו חזק ,הייתי צריכה אותו עכשיו. הוא עוזר לי לשכוח משאר העולם, ככה אני יכולה להתמקד רק בו. ואולי פעם אחת בחיי לשמוח.
אני חושבת שמגיעה לי מידי פעם בחיי להיות שמחה באמת ,והוא כזה מדהים. הוא עושה הכול בשביל שהחייך ,רק לראות אותו כבר מעלה חיוך על פני.