חיים במחנה קיץ

הקדמה+פרק 1:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קוראים לי אני צ׳ייס,ואני בת 16.יש לי שיער בלונדיני מתולתל שמגיע קצת מתחת לכתפיים. אני רזה וגבוהה. הדבר בי שאני הכי אוהבת זה העניים שלי. העניים שלי בצבע אפור סערה. כולם חושבים שיש לי עניים מיוחדות, וגם קצת מפחידות, אם אני ממש כועסת. יש לי את החברה הכי טובה שלי, עלמה. יש לה שיער חום חלק ועניים חומות והיא יפייפיה. היא גבוהה ורזה כמוני.שהיתי בת חודש, אמא שלי נהרגה בתאונת דרכים. אפילו לא הספקתי להכיר אותה. אני בת יחדיה ואף פעם לא היו לי אחים או אחיות. הכל השתנה שאבא שלי התחתן עם מישהי אחרת.היו לה שני תאומים,ומאז יש לי שתי אחים חורגים. יום אחד היא ממש עצבנה אותי. היא התחיל לריב איתי ולומר לי שהמשפחה מתפרקת בגללי, ואבא שלי תמך בה במקום לגונן עליי!!! אז ברחתי מהבית, ואחרי יומיים ברחובות, מצאתי שתי חברים שגם ברחו מהבית. לאחד מהם קראו לוק והוא היה בן 14. לילדה השנייה קראו טליה והיא היתה בת 12. שהם פגשו אותי, הם החליטו לאמץ אותי והינו משפחה קטנה ומאושרת. אבל יום אחד מישהו התחיל לרדוף אחרינו. לא ידענו מזה, וברחנו ממנו כל עוד יכולנו. ואז מצא אותנו מישהו שקראו לו גדי והוא היה בערך בן 10. הוא רצה לעזור והדריך אותנו למחנה הקיץ שלו שלא היה רחוק. שהגענו מי שרדף אחרינו תפס את טליה והרג אותה על המקום.גדי קרא לעזרה, אבל זה היה מאוחר מדי, כי טליה כבר מתה. גרתי במחנה במשך חמש שנים ביחד עם לוק, אבל שהיתי בת 12 הוא חטף סרטן, ומת. מאז היתי בלי חברים עד שעלמה הגיע. אחרי כמה זמן חזרתי לחיות עם אבא שלי ואמי החורגת.כל שנה, בחופש הגדול באתי למחנה. ואז יום אחד ראיתי אותו, את אהבת חיי