חיים בלעדייך- פרק 3

נקודת מבט אופיר:
"למה יהב חזר?" שאלתי והרגשתי את הבטן שלי מתהפכת.
"הוא נזכר להיות אח" אליאן אמרה בעצבים, טוב הוא נטש אותה 5 שנים אני יכולה להבין. אבל אני כועסת עליו גם.

**
"אתה באמת אוהב אותי?" שאלתי את יהב.
"כן חיים שלי" יהב אמר ונישק אותי נשיקה קטנה.
" אם אתה אוהב אותי רק תגיד לי שאתה אוהב ואם לא אל תכאיב לי פשוט תגיד לי אחת ולתמיד, שאותי אתה לא אוהב, כך אשליות לא יתפתחו לי בלב" אמרתי בהתנגדות להאמין ולפתח רגשות כלפיו.
"כולם יכולים לשכוח, גם אני שכחתי הרבה בחיי, אבל לשכוח אותך זה לא אפשרי. את לא יוצאת לי מהראש." הוא אמר והחזיק בידי. יומיים אחרי זה הוא עזב.
**

"אופיר! מה יש לך?" אליאן שאלה והעירה אותי ממחשבותיי, מחשבות פ'חח אולי סיוט בלהות, זכרונות שעדיף לשכוח.
"כלום.. אני הולכת הבייתה" אמרתי בגמגום וירדתי למטה. יהב ישב על הכיסא והסתכל עליי. הרגשתי את ליבי נצבט, כאילו כל הרגשות שהיו לי כלפיו חזרו לחיים.
"אופיר.." יהב אמר אבל עצרתי אותו.
"היה בנינו משהו, נקשרתי אליך. אבל מפה אני ממשיכה.. בלעדייך. אתה גרמת לזה. את עזבת, ברחת. השארת אותי לבד. יום אחרי שנישקת אותי ברחת" אמרתי בכאב, כל הרגשות הציפו אותי שוב.
"באהבה תמיד יהיה בסוף מי שיפגע.. ואני זאת שנפגעה באהבה הזו" אמרתי עם הכאב ויצאתי מהבית.
נכנסתי לחדר שלי והתחברתי לפייסבוק.
כרגיל כולם שיתפו סטטוס עצוב על אופל, חברה טובה שנרצחה, החלטנו לבדוק את מה שבאמת קרה שם, לא הגיוני שסתם ככה יעשו לה את זה.
הסטטוס של יהב משך לי את העין, כבר 5 שנים שהוא לא התחבר, שלא נדבר על סטטוס:
"הלב שלי עצוב רוצה אילך רק החיבוק שלך יחזיק אותי עשיתי טעות, עשיתי טעויות ופגעתי בך."
זה עליי נכון? אני שונאת את עצמי על זה שאני אוהבת אותו!!
נכנסתי למקלחת וחשבתי על הכל, ובסוף החלטתי… לעזוב.

נקודת מבט אליאן:
שוב רבתי עם אמא שלי, זאת כבר פעם שלישית מאז האדם הזה שטוען שהוא אח שלי גר פה. הוא לא רוצה לעזוב?! וואי אני שונאת אותו, היה שקט לפני שהוא חזר!!
נשכבתי על המיטה, מיליון מחשבות הציפו אותי, הרצח של אופל, החזרה הפתאומית של יהב, הפגישה הלא מקרית עם רז, אולי יש קשר בין כל זה?
קמתי מהמיטה לבשתי חולצת בצפר כחולה עם טייץ שחור ונעלי בובה כחולות.
ירדתי למטה ויצאתי מהבית, אפילו שלום אני כבר לא אומרת להם.

**
"וואי יהב תניח לי אתה לא אבא שלי ולא אח שלי עזוב אוותי" צעקתי על יהב כשהוא ראה את השיחה על רז.
"תתרחקי ממנו הוא ילד חרא" יהב צעק עלי בחזרה.
"ואתה מה?!" צעקתי חזרה. אמא עלתה למעלה בבהלה מהצעקות.
"מה קורה כאן?" היא צעקה עליי ועל יהב.
"הבת החמודה והקטנה שלך מאוהבת בסטוציונר" יהב 'הלשין' עליי לאמא. אמא ואבא לא אוהבים שאני מסתובבת עם מישהו לא מהמעד שלהם. כן ם שחצנים בקטע הזה. הגנתי על רז ובתמורה? קיבלתי סטירה על כך שאכפת לי מאחרים. זאת הייתה הפעם הראשונה שאמא שלי הרימה עליי יד. היא בעצמה גרה ברחוב, היא הכי צריכה להבין את מה שעובר עליי, או לפחות להבין אחרים שמהמצב הכלכלי לא משהו.. אבל לא כנראה הכסף מעוור אותה.
**
יצאתי לכיוון בית ספר ברגל, פעם ראשונה. הגעתי לבית הספר ללא כוח, פיזי ונפשי. לא היה לי כוח להכנס לכיתה אז הלכתי למחששה לחפש את רז.. להעביר את הזמן לא כי אכפת לי מה הוא עושה!! אבל במקום זה ראיתי אותו עם מישהי… טוב אז הוא לא ממש האופציה הכי טובה כרגע.
יצאתי מהבית ספר, קולטים אני!! הילדה הטובה והלא בעייתית הברזתי מבית ספר. הלכתי, לא יודעת לאן פשוט הלכתי. הגעתי למקום שהייתי מסתתרת בו מהרשויות מהפחד שיכניסו אותי למקום מפחיד, הייתי בת 6 פחדתי, ואז הכרתי את יהב, הוא היה נחמד, הוא התקלקל עם השנים..