'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 25

עמדתי ברחבת הבסיס עם כל השאר,כולנו מביטים ברפאל ולירון בהתרגשות מהידיעה שמחר זה נגמר,מחר הטירונות מסתיימת.
"..אנחנו גאים שיצא לנו לפקד על מחזור כמו שלכם,הבאתם לנו גאווה ענקית" לירון אמרה בחיוך והביטה בכולנו,
"אני גאה בכל החיילות שלי,הראתן לי שאתן דבקות במטרה וכלום לא מזיז אתכן ממנה" רפאל אמר בקולו העבה שהיה צרוד מעט,גורם לצמרמורת לחלוף בגבי.
"ממחר אתם מתחילים את התרומה שלכם למדינה,אתם חיילים לכל דבר" אמר בחיוך קטן,פניו הרציניות התרככו
"אבל עד אז,חמישה סיבובי ריצה..צאו!" רפאל הגביר את קולו,גלגלתי את עיניי בחיוך ועשיתי כדבריו.
"היי" שמעתי את קולו של רוי לידי,סובבתי את מבטי וחייכתי לעברו חיוך קטן
"היי" מלמלתי,מתחילה להתנשם בכבדות כתוצאה מהריצה
"את כועסת עליי עדיין?" שאל,הסתכלתי עליו לרגע והנדתי בראשי לשלילה
"אני באמת מצטער שלא סיפרתי לך קודם,לא היה לי אומץ" אמר בכנות,
"אני לא כועסת עליך,כבר עברנו את זה" גיכחתי מעט ונגעתי בכתפו,הוא חייך מעט,
"שטרית ובן חמו להיפרד" רפאל צעק,הפנתי את מבטי לעברו ומיהרתי להתרחק מרוי.
***************
התיישבתי בחדר אוכל לצד מיקה,נאנחת בעייפות
"מחר כל הסיוט הזה נגמר" מיקה חייכה והניחה את ראשה על כתפי בכבדות,
"מדברות עליי?" רוי התיישב מולנו בחיוך,
"רק עליך" מיקה מלמלה וגלגלה את עיניה,גורמת לי לצחוק מעט
"אתה יודע באיזה בסיס אתה?" שאלתי,הוא הנהן והרים את כוס הקפה שלו
"אני נשאר כאן" אמר בחיוך,מיקה הרימה את ראשה מכתפי והביטה בו
"יופי,לא מספיק הטירונות עכשיו גם כל השירות שלי אני יסבול אותך?" נאנחה ושילבה את ידיה בילדותיות
"אתן גם נשארות פה?" שאל,הנהנתי בחיוך
"אז אני לא נשאר לבד אחרי הכל" חייך בסיפוק והסתכל עליי,
"אני הולכת להתקלח,המדים נדבקו לי לחיים" מיקה מלמלה וקמה ממקומה,יוצאת מחדר האוכל.
"זה משמח אותי שאת נשארת" אמר ותפס בידיי בעדינות,חייכתי
"אני מתגעגע אלייך" אמר לפתע,גורם לי לכווץ את עיניי
"רוי.." מלמלתי,הוא התקרב לעברי ונשק לשפתיי אך מיהרתי להתרחק ממנו
"מה אתה עושה?" שאלתי,הוא הביט בי במבוכה וגירד בעורפו
"חשבתי ש.." התחיל אך קטעתי אותו בהינף יד,
"אני רואה אותך רק בתור ידיד רוי,אני מצטערת" אמרתי בכנות ומיהרתי ללכת.
*****************
הערב ירד,התקדמתי לכיוון משרדו של רפאל באיטיות,מרגישה איך רגליי מתחילות לרעוד יותר ויותר ובטני החלה להתהפך רק מהמחשבה שאני הולכת להיות קרובה אליו,ההשפעה שיש לו עליי פשוט מטורפת.
דפקתי את הדלת כמה פעמים ולאחר מכן פתחתי אותה,נכנסת בשקט.
"היי" מלמלתי וסגרתי אותה,הוא העביר את מבטו לעברי והניח את הדפים שהיו בידו על השולחן
"שטרית,את צריכה משהו?" שאל במבט אדיש וקם ממקומו,הנדתי בראשי לשלילה והתקרבתי לעברו במהירות,תופסת בפניו ומצמידה את שפתיו אל שפתיי ברעב.
"מספיק" מלמל אל בין שפתיי והתרחק ממני,גורם לי לקמט את מצחי בבלבול
"אתה שוב מתחרט?" שאלתי לאחר כמה רגעים של שקט,
"את לא יכולה לבוא לפה ככה ולנשק אותי" אמר בלחץ,נאנחתי בייאוש
"אתה מתחיל להימאס עליי אתה יודע?" התחלתי להתעצבן,יש לו פיצול אישיות!
"אם נמאס לך ממני כדאי שתלכי לבן חמו" אמר ברוגע וחזר לעיין בדפים,
"אתה חושב שיש לי משהו עם רוי?" שאלתי,הוא גיחך בזלזול ונענע בראשו
"גם אם יש בינכם משהו,זה לא ענייני" אמר,העפתי את הדפים מידו ותפסתי בפניו,גורמת לו להביט בי
"אתה צודק,זה לא עניינך" אמרתי,צמודה אליו
"אני יכולה לעשות מה שבא לי עם מי שבא לי בלי לתת הסברים לאף אחד" חייכתי חיוך ציני והתרחקתי ממנו,
"קל לך לעבור מאחד לשני נכון?" חייך והתקרב אליי,
"על מה אתה מדבר לעזאזל?" שאלתי,מכווצת את עיניי
"את חושבת שאני לא רואה איך את נמרחת כל היום על בן חמו כמו לא יודע מה?" הרים את קולו,
"אם את רוצה לשחק תחפשי לך מישהו אחר" הוסיף,הסתכלתי עליו בעצבים ובזאת הנפתי את ידי,מעיפה לו סטירה מצלצלת לפנים.
"מי אתה חושב שאתה?אין לך שום זכות לדבר אליי ככה!" צעקתי,הוא הביט בי בעיניו הירוקות ששידרו לעברי אש,הדמעות איימו לצאת מעיניי בכל רגע.
"אל תשחקי את הנעלבת שטרית,את יודעת מה אני חושב?" מלמל ונצמד לגופי
"את לא באמת גמרת עם בן חמו,סתם ניסית לגרום לי לצאת אידיוט" קבע,הנדתי בראשי לשלילה והסתובבתי לכיוון הדלת אך הוא תפס בידי,
"אתה באמת אידיוט" חייכתי בזלזול ומחיתי את דמעותיי,
"אין לך מושג עד כמה שאני מתחרט על מה שקרה בינינו,לצערי אני לא יכול להחזיר את הזמן לאחור אבל תאמיני לי שאם זה היה אפשרי..הייתי עושה את זה" אמר באכזריות,התנתקתי מאחיזתו בפראות
"אני שונאת אותך" צעקתי ובזאת יצאתי ממשרדו,חתיכת בן זונה!