חייו של כוכב לנצח – פרק 93 (אם זה לא נלחץ, כנסו לקישור שפרסמתי בפרופיל)

הגיע היום הגדול, בגלל שאני אמור לבוא בלימוזינה (דא!) אז אמרתי לג'יימי וטריין (הידידה הזאת שלי שאמרתי לכם שהיא מתחילה איתי… אני כמו מגנט, מושך בחורות…) שייסעו בייחד ונפגש ליד הבמה.
הן הגיעו הרבה לפניי, באתי למקום בתור ג'סטין ביבר.
סביבי היו מאבטחים, כיוון שמיליונים של מעריצות הגיעו למקום ואני אחד… אז… אתם מבינים…
בקיצור, ראיתי את ג'יימי וטריין עומדות ליד הבמה מביטות בי מתרגשות.
קרצתי לעברן, הן כמעט התעלפו.
וואו, אם מקריצה הן כמעט מתעלפות, מה הן יעשו אם יום אחד מן הימים הם יגלו שאני ג'סטין… אני מפחד לחשוב על זה…
נכנסתי אל מאחורי הקלעים, מחליף את בגדיי לפשוטים יותר ושם את הפאה.
לאחר מכן הלכתי מסביב לבמה, כאילו נכנס אל המתחם והתקרבתי אל השתיים.
"אומייגאד! ניק! (ככה הן קוראות לי, כל כך קשה להגיד 'ניקולס'?! אני לא מבין?!) לא תאמין מה קרה לנו עכשיו! ג'סטין ביבר קרץ לעברינו!!!" הן אמרו מתרגשות.
"באמת?…" אמרתי בזלזול.
"מה? ידעת מזה?!" הן הופתעו.
"לא! מה פתאום!" אמרתי.
"ג'סטין! איפה ג'סטין?!" נשמע קולו של סקוטר.
"אתן תחפשו מקומות טובים, בזמן שאני אלך… אמממ… להביא משהו טעים לאכול…" אמרתי והלכתי.
שוב, צועד מסביב לבמה, אבל השומר ראש שלי חוסם אותי.
"זה אני! ג'סטין!" לחשתי לו.
"כן בטח" הוא אמר.
"אני רציני!" אמרתי, מוריד את הפאה.
"ג'סטין! מה אתה בדיוק עושה כאן?!" שאל אותי השומר ראש.
"לא חשוב, רק תתן להכנס" אמרתי והשומר ראש שלי פינה את דרכי.
"אני פה סקוטר" אמרתי.
"מה אתה בדיוק לובש?! לא באת עם החולצה ההיא?" הוא אמר.
"אני הולך להחזיר את הבגדים שלי ו…" אמרתי יוצא אך סקוטר תפס לי בחולצה כדי למנוע ממני ללכת.
"מה?" שאלתי.
"זה ברור לך שאתה צריך גם ללכת אל המאפרת, ולעשות חזרה גנרלית, ולחלק חתימות…" אמר סקוטר.
"אוווווווו אני יודעעע, יודעעעע!" אמרתי נכנס אל חדר ההלבשה.
החלפתי בגדים, הלכתי אל המאפרת ובגלל שלא היה לי כוח, לבשתי את הבגדים הפשוטים על הבגדים שלי ושמתי את הפאה.
רצתי אל גיימי וטריין וכשהגעתי הן אמרו: "סוף סוף הגעת, ואיפה ה'משהו הטעים'?".
"אמממ… התור היה ארוך וגם הדרך גרמה לי לגבוע ברעב, אני הולך להביא עוד משהו." אמרתי.
"בסדר" הן הסכימו.
שוב הלכתי אל מאחורי הקלעים, משתנה אל ג'סטין ועולה אל הבמה.