חייו של כוכב לנצח – פרק 88

"מה אתה צוחק?!" שאלתי בכעס סוחט את חולצתי.
"אתה כזה… פטאתי…" אמר הקול.
"פטאתי?! אני לא פטאתי!" אמרתי בכעס.
אז הרגשתי צביטה ביד, כן… זה היה חלום… התעוררתי.
"אמא?! מה חשבת לעצמך בדיוק?!" שאלתי אותה בכעס כשהבנתי שהיא זאת שנכנסה לחלום שלי בתור הקול ההוא.
אמא צחקה "אתה כזה חמוד כשאתה כועס" היא אמרה.
"כולי רטוב! למה שפכת עליי מים! היה לי סיוט גם ככה…" אמרתי בכעס.
"ניסתי להעיר אותך… יפיפיה נרדמת" היא אמרה וצבטה אותי בלחיים.
קמתי מהמיטה לכיוון הדלת.
"לא ג'סטין אל…" אמרה אמא כשפתחתי את הדלת "תצא…" היא המשיכה את משפטה כשראיתי מה היה מאחורי הדלת.
"מיילי! סלינה! נחמד לראות אתכן!" אמרתי בחיוך מזוייף, לאחר מכן לחשתי לעברן: "מה אתן עושות בבית שלי בדיוק?!".
סלינה התפוצצה מצחוק "מה קרה ג'סטין? עשית במיטה?!" היא שאלה.
"לא! מה גורם לך לחשוב ככה?!" שאלתי.
מיילי הצביעה עליי וצחקה.
הבטתי על עצמי, נושך את שפתיי בכעס "מה בדיוק גורם לכן לחשוב שילד בן 19 יתנהג כמו ילד בן שנתיים?! אמא שפכה עליי מים בניסיון להעיר אותי, היא לא יכלה לחשוב על הצביטה לפני…" אמרתי בכעס.
"לא משנה ג'סטין, אתה חוסך במים! גם עשית אמבטיה וגם עשית כביסה והכל מאותו הדלי! כל הכבוד ג'סטין! כל הכבוד! אתה דמות חינוכית להפליא!" אמרה מיילי.
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!" אמרתי למיילי "אולי הדנה – בנדנה הזאת שלך יכולה להרטב ככה סתם בלי שיצחקו עליה אבל אני לא!" אמרתי בכעס.
"א' – זה האנה מונטנה, וב- היא לא שלי! היא דמות שאני משחקת" היא אמרה.
"האנה מונטנה – דנה בנדנה – אותו הדבר!" אמרתי.
"ג'סטין! סיכמנו ששעת הטימטום שלך תהיה בערב, לא בבוקר…" אמרה סלינה כשהיא מדברת אליי כאילו אל אידיוט.
"זהו זה! את מהמכשפים של בברלי פייס ואת מדנה בנדנה, עזבו את נפשי!" אמרתי בכעס.
"זה כינוי שהוא נותן כשהוא כועס או מבולבל" לחשה סלינה למיילי.
"אז משחקים במשחק ההעלבות? טוב, אני טוב במשחק הזה…" אמרתי.
"ג'סטין… אין לו שפם…" אמרה מיילי.
"וואו! איך שנעלבתי! פגעת בי…" אמרתי בדרמתיות מזוייפת.
"טוב ג'סטין… הן באו לומר לך ש…" אמרה אמא.
"שהן עולות על מטוס, והולכות למקום בו אני לא יהיה קרוב אליהן?!" שאלתי מלא תקווה.
"לא" אמרה אמא.
"אז מה כן?" שאלתי.
"תקשיב… ייתכן שלא תאהב את זה…" אמרה אמא.