חייו של כוכב לנצח – פרק 77

"היי ג'סטין! החנות שלך פתוחה!" אמרה נלה.
"בסדר… לא צריך להגיד את זה בקול רם…" אמרתי מעט נבוך.
"לא… לא הריצ'רץ'! חחח טיפשון… חנות מעריצים" אמרה נלה ותפכה על גבי.
"אה…" אמרתי "ידעתי את זה".
אז האוטובוס בוא היינו החל להקפיץ אותנו.
"היי נלה! את יודעת שהחבר שלך נוהג כמו בובספוג?!" אמר לעברה ג'ק.
"טוב מה זה?! משחק 'העלב את ג'סטין'?! אני דורש בתוקף שתפסיקו מיד!" אמרתי.
"יוצאים לטיול כולם! בואו נשיר שיר!" קראה המדריכה.
אז הבנים התחילו לשיר: "לטיול יצאנו, חצאית מצאנו…".
"כלנית! כלנית מצאנו! לא חצאית! יא שרוטים!" אמרה נלה בכעס.
"אל תתייחסי אליהם, זאת שעת הטימטום… זה עוד מעט יחלוף" אמרתי לה וקרצתי.
"איזה כיף לכם… ג'ק ומירנדה, אתה ונלה… אני לבד…" אמר מקס.
"אממ… אתה יכול גם לא להיות לבד…" אמרה ג'סמין מעט מסמיקה.
"זה הצ'אנס שלך להיות עם מי שאתה אוהב…" לחשתי כשאני רק מזיז את שפתיי.
"יאלה מקס! יאלה מקס! יאלה מקס!" קראו כל מי שהיה באוטובוס.
מקס נראה לחוץ מעט, "תפסיקו! אל תשבו לו על הראש! הוא יעשה מה שבא לו!" אמרתי.
"ג'סמין…" אמר מקס מתרגש לעברה "את… את רוצה להיות חברה שלי?…" הוא שאל אותה.
"כן" אמרה ג'סמין והוסיפה: "זה היה כל כך קשה?!".
"יופי, אז יש זוגות… כמה נכנסים לאוהל?" שאלתי את המדריכה.
"יש דיי הרבה אוהלים אז אני מניחה ש… שניים בכל אוהל" אמרה לי המדריכה.
"נלה, רוצה להיות איתי באוהל?" שאלתי אותה.
"ניסיון נחמד, אבל לא… אני לא מיתכוונת לישון ליידך… תשן עם ג'ק, אני אשין עם מירנדה…" אמרה נלה.
"טוב… אבל נפגשים הרבה, כן?" שאלתי אותה.
"כן…" אמרה נלה צוחקת ושמה את אחת מידיה על הברך שלי.
"איזה כיף שמהתיכון החליטו להפגיש את כל הכיתה לטיול…" אמר ג'ק.
"כן… אני לא אתגעגע אל הקולג'…" אמרתי וצחקתי.
~~~~~~~~~~בערב~~~~~~~~~~
אחרי שהורדתי כמה קילוגרמים בהליכה ממושכת, ואיבדתי נוזלים בחום שקשה לתאר, הגענו לנהר, לידו הרכבנו את האוהלים.
אני, מקס, ג'ק, נלה, מירנדה וג'סמין הלכנו אל אחד האוהלים ודיברנו, כן, אלו החבר'ה שלי.
"בואו נשחק אמת או חובה" הציעה מירנדה.
"אני שונא את המשחק הזה! תמיד בחובה נותנים לי לעשות משהו מגעיל כמו להכניס את הראש לשירותים…" אמרתי.
"טוב, אין כאן שירותים… יש פה שיחים!" אמר ג'ק, הסתכלתי עליו במבט מזלזל.
השעה כבר הייתה מאוחרת, המדריכים דאגו שכולם ילכו לישון וגם הם לא הסכימו לנשיקות וכאלה… איזה רעים?!
~~~~~~~~~בבוקר~~~~~~~~~~~
הרגשתי משהו על הלחיים שלי, כמו נשיקות כאלה… (ככה לפחות חשבתי).
"בחיי נלה, את חייתית" אמרתי כשזה הגיע אל שפתיי.
זה המשיך, פקחתי את עיניי ואז אמרתי: "את לא נלה, את סתם חתולה קטנה ומצחיקה…" גם צחקקתי מעט כשאמרתי את זה, ואמרתי זאת כמו איזה שיכור ששתה לפני מספר דקות 30 בקבוקי וודקה.
הסתובבתי לצד השני, ואז נפל לי האסימון "חתולה?!" אמרתי מבוהל.
קמתי מהשק שינה ויצאתי מהאוהל צועק: "איכס! איו! גועל נפש! אני לא מאמין! חתולה נישקה אותי!" החתולה רדפה אחריי במהירות "עזבי אותי חתולה מטורפת! לכי תנשקי איזה חתול סייאמי! לא אותי!" אמרתי כשאני מבחין בעץ גדול שאני עומד להתנגש בו.
"לפעמים צריך לעשות – מה שצריך לעשות" אמרתי והתחלתי לטפס על העץ אך החתולה גם ידעה לטפס.
אז החתולה זינקה עליי וטפריה החדים נתקעו בחגורת העור שלי.
ירדתי בזהירות מן העץ, כשהחתולה צורחת "תפסיקי לצרוח! ככה אף גבר לא יאהב אותך" אמרתי.
"מה אתה עושה עם החתולה שלי?!" אמרה ורוניקה כועסת ומתקרבת.
"אסור להביא לכאן חיות" אמרתי לה.
"אז איך בדיוק אתה נכנסת?!" היא אמרה.
נשמתי נשימה עמוקה "אני פשוט שונא אותך" אמרתי וחזרתי אל האוהל לישון.