חיה את החיים שלה #פרק 1#

״אמא?!״ קולה של קייט הדהד בבית הריק. ״אבא?!״ מעיניה החלו זולגות דמעות חמות. היא החלה מהלכת בבית, המים הגיעו עד לחזה שלה. ״אתם שומעים אותי?!״ שאלה, למרות שכבר ידעה את התשובה. ״קייט?!״ שמעה את קול אחיה. ״טיילר! אני.. אני״ היא התקשתה לדבר. הדמעות זלגו, אחת אחרי השניה, מרטיבות את לחיה ומשאירות שביל רטוב. הרהיטים צפים על המים, דברים רבים שבורים.
״טיילר? איפה אתה? אמא.. אבא..״ לפתע ראתה את אחיה, נאבק במים אשר הגיעו עד למותניו.
״איפה הם?״ שאל, ובעיניו דמעות. ״אני לא יודעת״ אמרה קייט. ״אני מצטערת״ קול יבבה יצא מפיה. ״סליחה שלא שמרתי עליהם.. אבל.. אני הייתי אצל ליסה.. בזמן הצונאמי.. אני כל כך מצטערת טיילר!״ בכתה. ״איפה שון?״ שאל אותה טיילר. שון היה אחיהם הקטן של קייט וטיילר, ילד בן חמש וחצי, חייכן וחמוד. ״הוא אצל דין.. הוא היה איתי שם בזמן הצונאמי..״ לחשה.
״אוקיי״ אמר טיילר בקול יציב. ״בואי נצא מכאן, נלך לאסוף את שון ואז נשכיר חדר בבית לינה קרוב״ אמר. ״אני מצטערת״ אמרה שוב קייט. ״דיי.. קייט, זאת לא אשמתך. ״ אמר והתקרב לעברה. הוא אחז בידה ״בואי נצא מכאן כבר" אמר וחייך חיוך קטן. קייט הנהנה והשניים יצאו מהבית.
כשיצאו מדלת הכניסה היישר אל הרחוב הראשי, הביטה קייט סביב. ״זה נורא מה שהולך כאן ״
מלמלה ועיניה עצובות . המים כבר ירדו ממזמן,ישר אל חורי הניקוז.
טיילר וקייטרינג נכנסו למכונית של טיילר והחלו נוסעים אל עבר ביתה של ליסה.
___________

לאחר חצי שעה הגיעו אל ביתה של ליסה. ביתה היה ממוקם באזור גבוה יחסית, כך שהצונאמי לא הגיע אליה.
נם ירדו מהמכונית והחלו להתקדם אל עבר הבית. לאחר שתי דקות של הליכה הגיעו אל דלת הכניסה.
טיילר דפק בחוזקה על הדלת. לאחר כמה רגעים, נפתחה הדלת, ולפניהם עמד אביה של ליסה , ג׳ון.
״אוו חמודים״ עיניו היו עצובות. ״בואו, כנסו״ חייך אליהם חיוך מנחם. הם נכנסו לבית החם והמוכר.
״איפה שון?״ שאלה קייט בעיניים דומעות. ״הוא בחדר של דין, הם משחקים״ אמר ג׳ון. ״אפשר לקחת את מעילך טיילר?״ שאל אותו ג׳ון. ״כן, תודה רבה״ חייך טיילר.
קייט עלתה במדרגות אל עבר חדרו של דין. ״קייט״ שמעה את קולו האהוב.
היא הסתובבה לעברו. ״דרק״ לחשה. דרק היה אחיהם הגדול של ליסה ודין. הוא היה בן 20 , גדול מקייט בשלוש שנים. ״אני מצטער״ לחש. הוא התקרב לעברה בצעדים זהירים.
קייט השפילה מבט