חטופה! פרק 2

"היא התעוררה" קרא פתאום גיימס.
הסתובבתי במהירות,ראיתי אותה מתרוממת,גם כן גיימס והרעיונות שלו!!
איך לעזאזל אני אמור לספר לה שאנחנו חוטפים אותה?
גיימס ישב לידה על המיטה, "את בסדר?" שאל אותה.
"מה קרה לי?,אווץץץ"היא לחשה בשאלה ואז נאנחה בכאבים והחזיקה בראשה.
"כואב לך הראש?" שאלתי בזמן שאני רק אלייה.
היא הרימה את מבטה אליי.כיווצה את גבותיה "היי,אתה לא..מייק פיינטון?" שאלה בבילבול.
חייכתי אלייה. אני כלכך דפוק.אני פאקינג מפורסם,היא בטוח תרצה להישאר..זה לא הולך להיות קשה כמו שחשבתי.
"אוקיי..היא מזהה אותך, זה טוב" אמר גיימס ואז פנה אלייה "את רוצה משהו לשתות?" שאל.
"מ..מים אוליי?והסברים למה לעזאזל אני עושה פה?"אמרה מבולבלת.
"אננחנו נסביר לך הכל,באמת"אמרתי.בינתיים גיימס הביא לה כוס מים.היא לגמה לגימות קטנות מכוס המים. הבטתי לרגע בעינייה הירוקות והיפות. הן היו כלכך מסורטטות ושפתייה הורודות ושיערה החלק והשטני. לעזאזל,היא מהממת!
"אני מבולבת לגמרי,אתה מייק פיינטון המפורסם או שאני הוזה הוא משהו, ואתה..אני לא יודעת מי אתה ומה אני עושה פה? ולמה כואב לי הראש?"היא לחשה וכאילו שאלה את עצמה את אותן שאלות. היא עשתה את זה באופן כלכך תמים.
"תירגעי,אנחנו נסביר לך הכל" אמרתי בחיוך כובש. היא קמה מהמיטה שהשכבנו אותה בה. היא בחנה את החדר, הכל היה לה מוזר.
ראיתי את הברק בעינייה,היא לא תמימה כמו שהיא ניראת.
היא יודעת!
"תפוס אותה" ציוותי על גיימס, ידעתי שהיא הולכת לברוח..ואכן,זה בדיוק מה שהיא עשתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
רצתי אל מחוץ לחדר,הכי רחוק משני המטורפים האלה.הם חושבים שהם יצליחו לחטוף אותי?!
מייק עלה עליי,או שיש לו הבחנה ממש טובה..או שאני שחקנית ממש ממש גרועה!
"כמה קומות יש בבית הזה לעזאזל?"אמרתי בעודי יורדת במדרגות הלא נגמרות האלה. הגעתי לקומה התחתונה.ראיתי את הדלת.
רצתי לעבר הדלת. שיט. גיימס עמד בכניסה לדלת עם ידיים שלובות,מחייך לעצמו חיוך מרוצה. "מה..?איךך?" מלמלתי לא מבינה. "מעלית!" הוא אמר והצביע על המעלית. שהייתה ליד הדלת.
אוקיי,תוכנית..אניי חייבת למצוא תוכנית,טוב..דבר ראשון..ל-ב-ר-ו-ח-!
הסתובתי כדי לא ברוח.
"שיט!" הפעם זה היה מייק שעמד שם עם ידיים שלובות וגיחח.
"א..תם,אתם רוצים לחטוף אותי,אני שמעתי אותכם!"אמרתי.אוככ אני כלכך סתומה!!! חשפתי את עצמי..
מייק התקרב אליי בחיוך מתגרה. "נעים מאוד,מייק פיינטון" אמר. הסתכלתי עליו במבט מאיים.הוא צוחק עליי,נכון?
"היי,גם אם אנחנו חוטפים אותך וגם אם לא. זה לא אומר שזה צריך להתחיל ברגל שמאל." אמר בחיוך.
"כן.. הוא צודק,נעים מאוד. אני גיימס קלרדיניאו" אמר גיימס. "אתם באמת מצפים שאני אגיד לכם איך קוראים לי??" שאלתי בכעס.
"אויי באמת..את תישארי אצלינו רק כמה חודשים,הנה..את רוצה שיחה להורים שלך?" שאל מייק.כשהוא הזכיר את ההורים שלי,הרגשתי איך הדמעות מאיימות לפרוץ. "אתה חוטף אותי..ואז נותן לי שיחה?אני אסגיר אותך בשנייה אידיוט" שיניתי נושא. "את לא תעשי את זה"אמר. "תנסה אותי!" אמרתי בחיוך מתגרה.
"קדימה" אמר ונתן לי את הפלאפון שלו. "אוקיי" אמרתי וחטפתי את הפלאפון מידו. "אני מזהיר אותך, אף אחד לא יאמין לך.."אמר בחיוך. חייגתי 100. "עוד נראה בקשר לזה" אמרתי. "הלו משטרה,אני נחטפתי.."אמרתי בלחץ לקו. "מייק,חח חיקוי מעולה"אמר השוטר שבצד השני של הקו. "איזה חיקוי? אני נחטפתי מייק חטף אותי" אמרתי חסרת אונים."וואיי חיקויי גדול אחי..אבל אני חייב לחזור לעבוד" אמר השוטר וניתק.
"שוטר אידיוט!"אמרתי וזרקתי את הפלאפון לרצפה בייאוש. גיימס התחיל לצחוק..להתפתל על הרצפה מרוב צחוק. "היי תיזהרי,הפלאפון הזה עלה יותר ממך!" אמר מייק והרים את הפלאפון מהרצפה.
"את רוצה להתקשר להורים שלך? כי הם בטוח יאמינו לך" אמר בציניות וחייך חיוך מתגרה. שוב הוא מזכיר את ההורים שלי,אני עוד אפוצץ אותו.
רצתי במעלה המדרגות הכי מהר שאני יכולה. התאפקתי לא לבכות.