חזרתי

שנים לא כתבתי פה,כבר כמה שנים עזבתי את המקום מפלט שלי והחלטתי להתמודד עם הכל.
מוזר מי נשא רפה כנרא האף.אחד אבל זה לא מןנע ממני לעלות עוד

מתי ארגיש את הכל?את הכל מחדש.את התחושה הזאתי, של מחנק מרוב אהבה את השמחה הזאת שאופפת אותך כשאת מרגישה שאת אוהבת מישהו,
מתי אצרח מכל הבניינים ואדע שאם אפול יהיה מי שיחזיק לי את היד.
מתי אדע שאם אני טועה הכל יהיה טוב ולא ארגיש עם עצמי חרא כי הוא עדיין הישאר פה,כי אותי הוא עדיין אוהב.
ולא הוא לא יהיה פחדן,ואפילו כשאתפוס רגליים קרות ואברח הכי רחוק מכל רגשות ומהקולות שאומרים לי כל הזמן שאני לא מספיק טובה לשום דבר וגם לא לעצמי..הוא יעצור הכל ויגיד לי שאני כן טובה מספיק בשבילו ובשביל כל העולם.
אומרים לי תצאי למקומות!תכירי אנשים! ודברי עם בנים,
אבל
אני רק רוצה שהוא יבחר בי !
מבן כולן הוא יראה אותי ,שם בצד אולי לא משדרת דבר כי עמוק בפנים יש חומה כל כך גבוה שגורמת לי לא להרגיש דבר שנים,
מאז מבגידה האחרונה.
מאז הלב שלי נוצר מחדש משיברי זכוכית ,והוא מתרסק מכל דבר.
ואני אומרת לך אני מסכימה לקחת סיכון!ואם רק תבחר בי מכל האחרות,ואני אותך מכל האחרים.