חזרה לריקוד – פרק 3 (סוף כל סוף! בקי מוקדש בשבילך)

נכנסתי, ברגע שאבא ראה אותי הוא נראה טיפה חושש. הוא הסתכל עליי במבט מוזר, וגלגל עיינים. "איפה הייתם? היה בסדר?" הוא שאל. הססתי טיפה. "הייה מעולה! הייתי איתו באיזה.. אה.." ידעתי שלא יכולתי לספר לאבא. הבטחתי למרק שאני לא אספר על המקום על זה לאף אחד. מפני שהוא אמר שזה מקום סודי. לא הבנתי איך זה יכול להיות מקום סודי, אם היו שם עוד זוגות מאושרים ומאוהבים, אבל כששאלתי אותו הוא אמר שהוא לא יכול לומר לי, לא ביינתים. "היינו בחנות פיצה, בסניף חדש שנפתח לא מזמן." אמרתי בחשש. "טוב עדי, אני מקווה שנהנית, הכול בסדר? את מתנהגת קצת מוזר.. בכל מקרה, אמא לא תבוא הלילה הביתה." עיניו התחילו להתמלות דמעות. "למה, למה היא לא באה?" הוא לא רצה לענות לי. חזרתי לכיוון חדרי, עצובה. "עצרי" הוא אמר. הסתובבתי לכיוונו. "אולי כדאי שאמא תספר לך, חייגי אלייה.." רצתי לחדרי ולקחתי את הנייד שלי. אמא, אמא, אמא, אוף איפה אמא בכל האנשי קשר האלה? או הנה! חייגתי אלייה. "הלוו? עדי? זאת את?" אמא שלי מדברת אתי בנייד, אמא שלי שכל הזמן הזה לא טילפנה כדי לשאול איך היה, לא טילפנה לשלומי, ולא טילפנה כדי להודיע לי למה היא לא באה! "אמא? למה את לא באה הלילה? את מוכנה להסביר לי?" אני כל כך כעסתי עליה. שתיקה נשמעה בצדו השני של הטלפון. "עדי, אל תכעסי. אני אדבר איתך יותר מאוחר על זה, נדבר מחר." הפנים שלי נהיו אדומות. "לא אמא את תספרי לי מה קרה עכשיו! נמאס לי עם המסתורין!" אמי נשפה חזק ואמרה: "את לחוצה וכעוסה. אני לא יכולה לספר זאת עכשיו. נדבר מחר."
לאט לאט הורדתי את הנייד שלי מהאוזן והדמות של מיקי מאוס שחיברתי לנייד נתפסה באוזני.
תוך כדי שחרור מיקי, חשבתי, מה קרה? יצאתי לאט לאט מהחדר. אבא שלי עדיין עמד במטבח.
הסתכלתי עליו: "אמא לא אמרה לי למה היא לא באה הלילה."
אבי הזיז כסא מצדו של השולחן והתיישב. אוי עדי מתוקה שלי….. אני אוהב אותך.
אבל…………. ובכן אני באמת מצטער, אבל אני לא מצליח להאמין לזה שהיית עם מרק.
"מה הקשר בכלל לכל זה עכשיו?! – למה אתה לא מאמין לי?! אתה מוזמן להתקשר אליו לשאול אותו.
"עדי מתוקה, אני לא יכול לשאול אותו." "מדוע? מה הבעיה להרים טלפון ולחייג א המספר שלו, הרי הוא בחיוג מהיר אצלך לא?" "עדי, אמא דרסה את מרק!"

מה?!?!?!?!?!?!