חוסר אונים- 7

״עכשיו אני יוצאת מהמקום הזה!״ חשבתי לעצמי.
ירדנו ללמטה. מייק הסתכל עליי מוזר, חשד בי.
״בדקת אותה אחי?״ שאל מייק את ריין.
״לבדוק מה?״ אמרתי בתמימות, כאילו אין לי מושג למה הוא מתכוון.
״לא אחי, אני לא חושב שצריך, אני סומך עליה״ ריין אמר- כל כך רציתי לחבק אותו באותו רגע, אבל אין מצב.. הוא החוטף שלי!
״אני לא״ אמר מייק וניגש לעברי.
שלפתי את הסכין מאחורי המכנסיים, ״אל תעז להתקרב אליי!״.
״אמרתי לך חתיכת מפגר!, תורידי את זה, אין לך סיכוי לצאת מפה״ אמר מייק נחוש.
תוך כדי שאני מחזיקה את הסכין לעבר מייק התחילו לרדת לי דמעות.
חשבתי על זה, הוא צודק, הסיכוי שלי מולם קטן.
״זה לא שווה את הדמעות שלך״אמר מייק והתקרב לעברי.
״אאאל תתקרב״ אמרתי בגמגום.
פתאום הרגשתי יד מאחורי שפשוט תפסה אותי ושמה לי את החומר המרדים.
״יפה אחי״ שמעתי בעירפול
״ריין אתה אלוף אחי״ שמעתי את דין אומר למי שהתברר לי…
כריין.