חוסר אונים-5
קמתי בבוקר עדיין קשורה, לא יכולתי יותר לסול את התנוחה שבה הייתי נמצאת, אז פשוט התחלתי לצעוק: "הצילו, הצילו, תעזרו לי!!!"
לאחר כדקה ריין ניגש אליי.
ריין היה חתיך, יכול להיות שהכי חתיך מכל הבנים שהיו שם (4),
הרגשתי שריין שונה, שהוא באמת מבין אותי וסובל איתי ביחד.
"קרה משהו?" הוא שאל אותי.
"כן, אתה יודע כשאנשים קמים בבוקר הם משתינים, אבל מה? אני לא יכולה!!
תשחררו אותי טמבלים!" צעקתי עליו.
"אני משחרר אותך רק לשירותים, אבל אז אני מחזיר אותך לאותו מצב כמו שהיית מקודם מובן?"
הוא אמר לחוץ, מפחד שאני יעשה משהו שעלול לסבך אותו.
"לא מבטיחה כלום" אמרתי בסיפוק עצמי.
"בלי שטויות" הוא אמר, הפעם קצת יותר בטוח בעצמו.
הוא שחרר לי את הרגליים ראשונות ולאחר מכן עבר לידיים-וכמובן אני באתי לתת לו בוקס, אך הוא תפס את היד שלי, ואמר: "אמרנו בלי שטויות נכון?" מחויך במקצת.
"לא הבטחתי כלום" אמרתי מחויכת גם כן.
"בוקר טוב יפה ש…" אמר דין, אך הפסיק באמצע את דבריו כאשר ראה אותי ואת ריין מחייכים אחד לשני.
"למה שחררת אותה" אמר בעצבים.
ריין השתתק אך אני הגבתי במקומו, "בוקר אתה יודע, אנשים משתינים בבוקר" אמרתי לו, והפניתי אליו מבטי שנאה כהרגלי.
"אוי איך אני אוהב אותך" אמר דין והתקרב אליי כאשר ריין עדין מחזיק את ידיי מאחורי הגב.
"אל תתקרב אליה" אמר ריין,
"מה אתה מתערב?!?" אמר דין לריין, וישר ראיתי איך דין מתעצבן.
אני לא צריכה שאף אחד יגן עליי" אמרתי לריין.
תגובות (3)
תמשיכייי
אוקי התאהבתי בסיפור הזה ואני לא רוצה שתפסיקי..
אז תמשיכי כי אני מכורה לכתיבה שלך, פשוט מושלם !!
נכון אני די קוראת חדשה אצלך אבל קראתי את כל הפרקים . וזה מעניין בטירוף!!
ולא באלי שתעצרי!! מבטיחה לך שיעלו לך הקוראים רק תעשי את זה יותר ארוך (":
תמשיכי נסיכה(:
חחח איזה כיף לקרוא את זה ! ❤