חווה את הכאב מחדש.. פרק 5

לאחר שנתיים-
החיים השתנו, השתנו מקצה לקצה, חיינו , המשכנו את החיים המשכנו את אבא ואבא המשיך איתנו, כל רגע נתון הוא איתנו שמור איתנו בלבנו, אמא התחילה לצאת עם אחד שקוראים לו תמיר, היא צריכה להתגבר על אבא.. אבא לא ישוב.. זה כואב.. אבל אני בטוחה שיש לו חיים טובים יותר
אני ודין התקרבנו מאוד אחרי שאני וסהא נפרדנו, אני וסהר מדברים מעט היי וביי לא יותר מזה, אני ודין כבר שנה ביחד, הוא עלה איתי לקבר של אבא, זה היה מרגש , ליאור מתחתן עוד חודשיים, הוא ותמר חברה שלו כבר 3 שנים הוא הציע לה נישואין, הוא בן 24 והיא בת 23, הם תמיד ביחד מהגן
"מה נשמע בובי" אמרתי ונישקתי את דין, חזרתי מהצבא סוף סוף!!
"הכל טוב, איך היה בצבא?" שאל והתיישב לידי בסלון, ביני לבין דין יש שנתיים הפרש
"היה בסדר כזה" אמרתי ונשכבתי לישון

כעבור חצי שנה-
התמונות מהחתונה היו פשוט מדהימים, אדווה חברה שלי מהתיכון באה אליי והתארגנו למסיבה שיש ברחובות היום, זה יום חופש שלנו סוף סוך נהנות!!
"ענהאל!!!!לא ראיתי אותך חודש!!!" צעקה אדווה וקפצה עליי בחיבוק
"התגעגעתי אליך יותר מידי" אמרתי וחיבקתי אותה חזק
"מה חדש מה נשמע" אמרה ועלינו לחדרי
"ב"ה הכל טוב, מה אני אלבש? את זה? או את זה?" שאלתי והראתי לה 2 שמלות שחורות צמודות
"את זאתי" אמרה והנהנתי בראשי ולבשתי, תמיר חבר של אמא דפק על הדלת ואמר
"ענהאל?אני ואמא שלך יוצאים ונחזור מחר אז תנעלי את הבית" אמר, צעקתי בסדר והתלבשתי בשמלה, אדווה לא הפסיקה להסתכל עליי
"מה יש לך" אמרתי וצחקתי
"סתם.. יש משהו חדש?" שאלה שוב..
"לא.. לך?" שאלתי ונעלתי את נעלי העקב שלי
"לא.. שמת לב ששמנת?" אמרה ושיחקה בשיערה
"בשק"ם משמינים" אמרתי וצחקתי
"לא.. זה לא נראה לי כמו מהשקם" אמרה וקמה מהמיטה, מה היא רוצה..
יצאנו מהבית למסיבה נהננו כל כך!!!!!!
אדווה הורידה אותי בבית של דין, הוא גר ברחובות עיר לידי, נישקתי את שפתיו ואמרתי
"התגעגעתי אלייך" וצחקתי
"כן הלימודים האלה קשים" אמר ונכנסנו לביתו, הוא גר לבד ם שותף
"אדווה אמרה לי ששמנתי אני שמנתי?" שאלתי ונכנסנו לחדרו, תיישבתי על המיטה
"די עם השטויות שלך" אמר ונישק את שפתיי
צחקתי והלכנו לישון בבוקר קמתי ודין ישב בשולחן ולמד שפשפתי את עיניי ושוב פעם הבחילות והכאבי ראש והסחרחורות תוקפים אותי, רצתי לשירותים והקאתי , התרעננתי ויצאתי לחדר עם הבגדים של דין הטרנינג הענקי והחולצה הלבנה הרחבה, הוא שאל מה קרה ואמרתי שזה כלום
המחזור מאחר לי עשיתי בדיקה והיא יצאה חיובית.. אני בהריון .. זה חסר לי!!
היתי צריכה לחזור לצבא והתייעצתי עם חברה טובה שלי משם, החלטתי לשמור את זה בסוד והלכתי בסתר לבדיקות, אני חודש שלישי, אני בריאה..
הגעתי אחרי שבועיים מהצבא והבית היה מפוזר בו פרחים מיובשים ונרות, "מה זה?" שאלתי בצחקוק קל, אמא ותמיר נעמדו מולי וראיתי את דין יוצא משם ונעמד מולי
"ענהאל" אמר וכרע ברך, דמעות של אושר ירדו מעיניי
"התהשאי לי?" שאל והוציא את הטבעת, "כן" אמרתי ונישקתי את שפתיו כולם היו מאושרים
כעבור שבוע-
"דין.. שמת לב שמנתי.. אני בהריון.. בבקשה תקשיב עד הסוף, עשיתי בדיקה ואני בסדר, אני חודש שלישי, אני לא ידעתי מזה.. ו.." באתי להמשיך אבל הוא נישק את שפתיי ואמר "אני ידעתי" וליטף את בטני..
כעבור 6 חודשים ו8 ימים-
נולד לי ולדין תינוק בריא ושלם, אני כבר לא בצבא.. היום הברית, החלטתי על שם
"דניאל אסולין" אמרתי, דניאל על שם אבי המנוח.. אבא .. בכל רגע אתה איתי ועכשיו אתה שומר על בני..