חודש באנגליה ♥ (1D)

"מטווס!!" צרחה דנה כאילו אפעם לא ראתה אחד כזה,"אנשים מסתכלים" לחשתי לה וחיפשתי את המושב שלנו, "קחי" דנה הושיטה לי את התיק יד שלה, "לאן?" שאלתי אותה, "תישבי במושב אני כבר באה …את יודעת…אני בחיים לא יהיה בשירותים של המטוס אז…כדאי עכשיו" היא צחקה וגם אני "טוב מהר!!המטוס יוצא עוד מעט!!"
"כן? יוצא? הוא רייק ונסה. "היא אמרה ורצה לשירותים, אני בטוחה שזה יקח שעות היא גם בטח תשים שפתון…בושם…עיפרון לעיין , תסדר תשיער שוב, למרות שאני דיי מקנאה בה בקטע הזה יש לה שיער ממש ארוך בלונידיני חלק, שלי שחור וגלי כן ארוך גם חח
"אוחח איפה המושב" חיפשתי אוותו בזמן שאני מנסה להיסחב עם התיקים במסדרון של המטוס, "או הינה!" צעקתי, החלקתי על הרצפה וכל התיקים נפלו לי על הרצפה, "נו באמת!"מילמלתי, והתכופפתי להרים אותם , פתאום ראיתי עוד ידיים מרימות את התיקים שנפלו , הרמתי את עיניי,
עיניי נפגשו בעיניים הכי יפות שראיתי מימיי……תכולות כמו השמים הים .."הא?" שאלתי מופתעת, "כמה תיקים הבאת למטוס…"הנער שעזר לי עם התיקים אמר, שיערו השטני זז לצד וזה היה כל כך …"מושלם " אמרתי בלחש, "אמרת משהו ?"הוא שאל, "אה ללאא תודה…"
"בכיף.." הוא חייך ,קמתי ושמתי את התיקים למעלה, "חברה שלי גם איתי לא כל התיקים שלי.."אמרתי, "אוקיי …" השתתקתי לרגע, מה אני אמורה להגיד, מאיפה נפל עלי החתיך הזה?! "אתה…פה לבד?" שאלתי לבסוף, "לא אני נפגש עם חבר ילדות שלי אחרי שנתים שלא התראנו באנגליה, "אה..נולדתה באנגליה?" אין לי מושג מאיפה הבאתי את השאלה הזו, "כן עליתי לארץ בגיל שש" הוא אמר ,התרגשתי "גמאני מאנגליה!" צרחתי, כל האנשים שישבו במטוס הסתכלו עליי, לא שמתי לב בכלל שהתמלא פה, "והו יפה" הוא אמר, "כן אני הולכת לסבתא וסבא שלי שם …וגם בכללי לטייל ולהופע…."
"ונווס!" דנה צרחה ורצה אליי, "השפתון שלי נשאר אצ…היי " היא הסתכלה על הנער שלידי , "הי " הוא אמר, "מי זה?.." היא שאלה אותי בלחישה, "הממ…זה… זה?" שאלתי ,אני בעצמי לא יודעת, "זאק"הוא חייך, ,"ונסה" החזרתי לו חיוך , דנה צחקה לה והתיישבה במושב, "גמאני יושב פה"הוא אמר, "ו..וואל…ה?"גימגתי, "כן המ זה המושב שלי " השתתקתי ..היה לי קשה לדבר…הכריזו במטוס לשבת כי כבר ממריאים, התיישבנו אני בעמצע, דנה ליד החלון , וזאק מהצד השני שלי , המטוס התחיל לנסוע לפני ההמראה, אני שמתי לב לשרירים של זאק, נהייתי אדומה, העור שלו שזוף…עיניו כחולות… אמאלה…זה לא הגינוי… "הוא אנגלי?" שאלה אותי דנה, "כן " צחקתי, "אוי מי גוד כמה סומק שמת ?"היא שאלה, "סומק…? בכלל לא שמתי!" הופתעתי , "אה הבנתי" היא חייכה ומילמלה משהו לאוויר, "שיט אני אדומה" אמרתי אחרי שהסתכלתי במראה, המראנו סוף סוף ככולם מחאו כפיים, אני בהיתי בזאק, כמה יופי בבנאדם אחד?!