חודש באנגליה♥ (1D) פרק 10

מהפרק הקודם:
נפלנו על המסילה אחד על השני שאני עליו," אח" מילמלתי, "אמרתי לך שיש שם זומבי " הוא חייך, "נו באמת……." אמרתי ואז שנינו שמענו רעש …אוי שיט הרכבת באה…ממש יופי שאנחנו על המסילה !
—
"קום!!!" צרחתי עליו, " את שוכבת עליי! איך אני אקום!" הוא אמר , "אופס" מילמלתי וקמתי ממנו , בדיוק הרכבת עוד שניה עלתה עלינו! קפצתי מהמסילה הצידה וזאין נשאר שם, צרחתי ,"זאין!!!"
הוא ברגע האחרון רפץ משם הצידה והרכבת עברה במהריות …וכמובן..פיספסנו אותה:O
" כמעט נפגעתה!" אמרתי לו, "דאגת לי" הוא חייך ועבר לצד שלי ,"לא אני…"התחלתי לגמגמם, והוא בהה בי הרגשתי את זה…
"נו באמת הם פיספסו את הרכבת!!" אמר נייל, "מה הבעיה להכינס לשם להוציא אותם מה הטימטום!?" שאל זאק, "זה אנגליה…פה זה שונה הם לא יוכלים לעצור הכול ולהיכנס לשם …פשוט זאין והיא צריכים לעלות על הרכבת איכשהו מהר…" אמר ליאם, "מה קרה לחיימשליי!!??" צרחה דנה בלחץ שרצה לעבר רכבת השדים, "הכול בססדר" הרגיע לואי, "היא פשוט תקועה עם זאין בפנים" אמר נייל, "לזה אתה קורא בסדר!! "דנה צרחה,
"נהיה לי קר" מילמלתי, "הייתי מציע לך את הגקט שלי…" התחיל זאין להגיד, "אבל…?"שאלתי, "את תהרסי אותו" הוא התחיל לצחוק, "בסדר!" אמרתי בכעס והתחלתי להתקדם לעבר אין לי מושג,
"לאן את הולכת בואי לפה! הכול חשוך!! נו אני צוחק תלמדי לצחוק!:" "לא מצחיק אותי" הסתובבתי אליו והוצאתי לו לשון, "סבבה אבל לאן את הולכת?!" הוא רץ אחריי, "נמאס לי להיות תקועה פה…איתך!" הדגשתי את המילה האחורנה, "טוב בסדר., הוא עצר, היה דממה לרגע, נעצרתי אחרי כמה צעדים גם ,והסתובבתי אליו, הסתכלתי אליו, והוא עליי, הוא חיך, היה שקט , "לא…אני לא אחתום לך " הוא אמר הרס את השקט, התחלתי לצחוק בקול, והוהא בהה בי בצורה מוזרה, "מה?!"
"את צוחקת ..זה יפה" אמר, זהו כבש איתי עם המשפט הזה!! מה זה זה!!!
"ונסה!!!"שמעתי קול, שהרס את הרגע, הסתובבנו ראינו את דנה על רכבת נוסעת לעברנו, "תעלו " ,זאין קפץ על הרכבת ועלה, אני פחדתי קצת היא באה ממש מהר, הוא הושיט לי את ידו, "אני יסתדר לבד" ניסתי לעלות, וקיבלתי מכה ברגל,! נפלתי לתוך הרכבת, זה ממש כאב, "כן…מסתדרת לבד " הוא חיקה אותי,, "אני .בסדר!" אמרתי בכעס…לא לא הייתי בסדר!! ממש לא…. כל הרגל שלי זעקה מכאבים!