חדר 346 – פרק 7 .

נכנסנו למועדון,
ראיין הכריח אותי ללבוש את השמלה הצמודה והאדומה של החברה הדקיקה שלו מה שגרם לשמלה להיות אפילו יותר צמודה עליי ולהדגיש את כל הנתונים שלי.
אני לא הייתי שמנה.. אבל גם לא הייתי ממש רזה כמו שהומלסית כמוני צריכה להיות.
"הכי חשוב" ראיין לחש לי כשהתקדמנו לעבר הבר "אל תתרחקי ממני".
הנהנתי אליו כשאני עדיין מנסה להתקדם בין כל האנשים אך גם להמשיך להיות לצידו של ראיין.
הרגשתי שאני עומדת לחטוף התקף חרדה, אף פעם לא הייתי במועדונים או דברים מהסוג הזה.
ראיין תפס בידי ותוך שניות הגענו לבר.
הברמן הביא לנו משהו לשתות.
שתיתי את השוט במהירות ועיוותי את פרצופי כשהנוזל השקוף צרב בגרוני.
"לאט לאט" צחק ראיין.
חייכתי אליו והרגשתי איך הלחץ לאט לאט יורד.
"בוא נלך לרקוד" אמרתי לו ומשכתי אותו לרחבת הריקודים. אהבתי לרקוד.. זה אחד הדברים שתמיד עשיתי כשאף אחד לא ראה.. וכשלא גנבתי.
"אפשר תמונה?" מישהי שאלה את ראיין והוא הנהן אליה בחיוך והצטלם איתה.
תוך חמש דקות כל המועדון ידע על נוכחותו של ראיין.
התקדמתי לעבר הבר וביקשתי מהברמן לשתות.
"אז מה..?" הוא שאל אותי.
"את וראיין לאבין ביחד?" הוא שאל.
צחקתי "הוו לא יש לו חברה, אנחנו ידידים" אמרתי לו.
"נחמד" הוא חייך והגיש לי כוס עם משקה מוזר.
"על חשבון הבית" הוא קרץ.
"תודה" אמרתי לו בחיוך.
"היי אלי, את בסדר? מצטער פשוט.." ראיין הפסיק כשראה אותי ואת אחד הבחורים בבר צוחקים.
"היי בראיין, תכיר, זה מתיו" אמרתי כשאני עדיין צוחקת.
"ראיין" ראיין תיקן אותי בעצבנות והביט במתיו.
"נעים מאוד, ראיין לאבין" הוא פנה למתיו.
"אני יודע" צחק מתיו ואז פנה אליי.
"אפשר להזמין אותך לעוד משקה, אליסון?"
"הו לא אנחנו בדיוק הולכים" אמר ראיין וגרר אותי מהבר.
"לא אנחנו לא" השתחררתי ממנו וחזרתי לשבת ליד מתיו.
הייתי כלכך שיכורה שלא שלטתי בעצמי, אף פעם לא יצא לי להשתכר, וכמו שכולם אומרים.. כששותים בפעם הראשונה..מאבדים את הראש אחרי שלוש שוטים. הוו ואני שתיתי הרבה יותר משלוש.
"אתה יודע.." צחקקתי למתיו. "יש לי היום יום הולדת"
"הוו באמת?" שאל מתיו והתקרב אליי.
"אנחנו הולכים" נמשכתי משם שנייה לפני שאפו של מתיו נגע באפי.
תוך כמה דקות כבר היינו ברכב השחור של ראיין.
"סע, היא שיכורה" ראיין הורה לג'ורג' שעד עכשיו חיכה במכונית, ג'ורג' הנהן והתחיל לנסוע.
צחקקתי והתרוממתי כשראיין עוזר לי להתיישב, היינו במושבים האחוריים.
"חבל שלא נכנסת ג'ורג', היה כזה כיף" אמרתי.
"הוו לא תודה אלי" הוא צחק ולא הוריד את עיניו מהכביש.
"יש שם יותר מידי פיתויים בשבילי. ואני.." הוא הרים את ידו והראה לי את הטבעת שעל ידו "נשוי".
"חבל" מלמלתי והפיהוק שנפלט ממני גרם לעייפות כבדה להשתלט עליי בפתאומיות.
"בואי לפה" ראיין נאנח והורה לי לשים את ראשי על רגליו.
"אני בסדר" מלמלתי אבל הפיהוק ששוב נפלט ממני הסגיר אותי. מה שגרם לראיין להביט בי במבט מנצח.
"זה היה הערב הכי כיפי בעולם" הנחתי את ראשי על רגליו של ראיין והאלכוהול גרם לקולי להישמע ילדותי.
ראיין ליטף את שיערי ושנייה לפני שנרדמתי שמעתי אותו צוחק.
"הילדה הזאת מטורפת.."