חדר 346 – פרק 1 .

רצתי בכל כוחי, אליסון..איך שוב הסתבכת?
סירנות הניידות נשמעו מאחוריי, דוהרות על הכביש ומחכות רק להניח עליי את ידן.
אנשים מבולבלים מכל מקום, מפנים אליי את מבטיהם המבוהלים והמבולבלים, היו כמה שאפילו ניסו לעצור אותי , אבל לא ממש הלך להם…
מלון " ריץ קרלטון" , המלון הכי גדול בניו יורק, מלון 5 כוכבים, המלון הכי יוקרתי והכי יקר בכל ניו יורק.
הבטתי בכניסה , מאבטח המלון היה עסוק בלפרלטט עם אחת התיירות הדקיקות ושיירה של תיירים נכנסו למלון.
הסתובבתי, הניידות היו קרובות אליי, שמתי את כובע הקפוצ'ון של ראשי ורצתי במהירות אל שיירת התיירים, השתלבתי ונכנסתי במהירות למלון.
הכל היה עצום, פשוט עצום.. אבל לא היה לי זמן להתלהב מגודל המלון כמו שרוב התיירים עשו. ניגשתי לדלפק, שם עמדו שתי נשים שהיו עסוקות בכמה אנשים ששילמו להן על חדר.
הסתכלתי על כניסת המלון השקופה.
הניידות נחנו בכניסת המלון וכמה שוטרים במדים יצאו מהן, המאבטח מיד עזב את התיירת ועצר אותם .
"שיט" מלמלתי לעצמי.
בלי לחשוב פעמיים עליתי על הדלפק ולקחתי את אחד הכרטיסים שהיו שם.
"היי ילד, מה אתה עושה" שמעתי את אחת מהמזכירות שם אומרת.
"שמישהו יעזור אותו" השנייה צעקה.
הידקתי את הכובע לראשי, כדי שלא ייפול מהריצה למעלית. כמה שומרים שהיו במלון התחילו לרוץ אחריי אך התחמקתי למעלית.
הסתכלתי על מספר הכרטיס שגנבתי.
חדר 346.
עליתי לקומה החמישית, שמה היה כתוב שהחדר.
הסתכלתי על המספרים של הדלתות , למה יש כאן כלכך הרבה דלתות???
"בינגו" מלמלתי כשמצאתי את החדר.
פתחתי את הדלת במהירות ונכנסתי לתוכה.
סוויטה , יפה לי. חייכתי לעצמי.
"ג'ורג?" שמעתי קול מחוספס וגברי שואל מהמקלחת והמים הפסיקו.
"פאק" לחשתי לעצמי והתחבאתי מאחורי הספה שהייתה מולי.
שמעתי את דלת נפתחת .
הצצתי קצת מקצה השולחן. יצא משם נער בלונדיני עם עיניים כחולות, פלג גופו העליון היה חשוף , והחלק התחתון היה עטוף במגבת לבנה. הוא היה כלכך מוכר, רק לא ידעתי מאיפה.
"מי פה?" שאל והתקרב לספה.
בלעתי את רוקי.
"יש כאן מישהו??" שאל שוב, נכנסתי אל מתחת לספה והוא התיישב עלייה.
יצאתי ממתחת לספה , ונעמדתי לאט לאט, הוא לא מסתכל עכשיו.. אני אצא מהחדר בלי שהוא יראה.
"היי אתה, מה אתה עושה בחדר שלי?" שמעתי את קולו.
קפאתי במקומי.