"חבר ילדות" פרק 8

הוא ישב וצחק אם חברים שלו ואז הם הפסיקו לדבר,כולם הלכו והשיראו אותנו לבד
"דילן תגיד לי שזה לא נכון",זרקתי עליו תדף ואמרתי בעצבנות
"חכי זואי אני הסביר לך",אמר והתקרב עלי
"אני לא צריכה ת'הסברים שלך…..זה נגמר",אמרתי בדמעות והלכתי משם
"זואי חכי דקה תני לי להסביר לך",תפס את ידי ואמר
"אני לא רוצה לשמוע,תעזוב אותי",דחפתי אותו והלכתי משם

חזרתי לבית בדמעות,וטרקתי תדלת,נועלת את עצמי בחדר ובוכה
הטלפון לא הפסיק לצלצל,10 שיחות שלא נענו חלקם מדילן וחלקם מאלונה ומנדי
זרקתי תאייפון לעבר הקיר והוא נשבר,עד כמה הייתי טיפשה

מנקודת המבט של אלונה

"אולי נלך אליה?",הצעתי
"לא ניראלי שהיא תרצה לראות אותנו",אמרה מלודי
"זה היה לטובתה,היא צריכה חברות עכשיו",אמרתי
"או שפשוט נדבר אם בראיין",הציע מלודי
"מה בראיין קשור?,כאילו נכון שהוא היה חבר ילדות שלה אבל זה לא יעזור",אמרתי
"זה בטוח יעזור,הם צריכים קצת לדבר והוא יעזור לה קצת,ננסה ונירא",אמרה ולקחה תטלפון,היא התקשרה לבראיין….

חזרה לנקודת המבט של זואי

"זואי….אמא שלך ביקשה שתתרגני הערב האבא שלך בא והיא רוצה שתעשו ארוחה משפחתית",אמרה מלינדה
"תגידי לאמא שלי שאני חולה",הורדתי תאוזניות ואמרתי בעצבנות
"היא ביקשה ממך להגיע….אני מצטערת זואי אבל זה חשוב לה",אמרה
"בסדר בסדר אני אלך"החזרתי תאוזניות לאוזני
עד ששוב שמעתי דפיקה בדלת
"מה עכשיו?",התעצבנתי עד שראיתי שזה היה בראיין
"היי…"עמד בפתח הדלת ואמר בלחש
קמתי מהשכיבה לישיבה,מורידה את ראשי ואת האוזניות
"אך את?",ישב לידי ושאל
"אני מרגישה מושלם…..חבר שלי בגד בי,חברות שלי שיקרו לי,ורק אני לא ראיתי כלום",אמרתי
"היי אני חושב שחברות שלך עשו את זה לטובתך….",אמר
"אני שונאת שמשקרים לי והם יודעות את זה…."אמרתי
"אני חושב שבנתיים את יותר עצבנית על דילן מאשר חברות שלך….אני צודק?" שאל והסתכל עלי
"אך לא ראיתי?,הייתי אמורה לדעת ברגע שהוא התנהג שונה וחזר מבולגן…."אמרתי
"את אהבת אותו ובגלל זה לא רצית להאמין….אבל את ידעת",אמר והסתכלתי עליו והוא באמת צדק
התפרצתי בבכי והוא חיבק אותי……