"חבר ילדות" הקדמה + פרק 1

תפסתי אותך,אמר בראיין
לא…אתה לא,צחקתי
שכבנו על הדשא קרובים לשני,בסך הכל הינו בני 10 והרגשנו שאנחנו מכירים ממזמן…..ושלא ניפרד לעולם……

זואי קומי,אמרה אמי וחיפשה אצלי משהו בחדר
מה את מחפשת?,שאלתי וקמתי לישיבה
את החולצה שפעם אחרונה לבשת,זוכרת?,שאלה והסתכלה עלי
אה….לא,לא יודעת על מה את מדברת,אמרתי וחזרתי לשכב
אוי נו זה פעם אחרונה שאני מביא לך משהו,אמרה בטיפה עצבנות ויצאה מהחדר
קמתי לבשתי חצאיית מיני וורודה,גופיה לבנה,סוודר שחור,ונעלי בובה שחורות,התאפרתי,שמתי בושם,החלפתי לתיק חדש שיצא אתמול,שחור ארוך
מממ….כן,ביקשתי פרחים אדומים בכל שולחן זה לא כל כך קשה,אמרה אמי כשהיא מדברת בטלפון ורושמת
אוסטין ישב ושתה נס,לגמרי רדום
נו מוכן למשחק כדורסל היום?,שאלתי והוצאתי מיץ
כן כן,אמר לפתע בהתרגשות
אחמ….אם לא באלך לאחר כדי לך לקום ומהר,אמרתי
למה מה השעה?,שאל
מממ….עוד מעט 8,אמרתי מסתכלת על השעון
ילדים ליפני שאתם הולכים…..לא לשכוח הערב,בצהורים מלינדה תשים לכם על המיטה את הבגדים של הערב,בבקשה לא לשכוח!,אמר אימי וחזרה לטלפון
אויי הנשף הזה!, כאילו שזה יעזור לנו להגיע לנשף כזה,אמר אוסטין בעצבנות
תעשה טובה לאמא זהו,אמרתי והחזרתי את המיץ למקרר
קוראים לי זואי אנדרסון,אני בת 16,יש לי אח בן 17 וחצי,קוראים לו אוסטין,ההורים שכל היום עובדים,אמא שלי מארגנת אירועים,ואבא שלי עובד עסקים מאוד חשוב,מה שעושה שאני לא רואה אותם בכלל,אנחנו מאוד עשירים,יש לי ווילה ענקית,מקבלת כל מה שאני רוצה אבל משהו בטוח,אני לא סנובית שחשה על זה שמקבלת הכל,יש לי שתי חברות טובות,מלודי ואלונה,אני יחסית מקובלת,אני מעודדת,אוסטין משחק כדורסל והוא השחקן האוהב על כולם,כל הבנות רוצות אותו והוא סוג של משחק אם הלב של הבנות,כל יום אם מישהי אחרת,בקיצור הכל מושלם עד כאן…….