חברים .. פרק 4

"נו , איך?" הוא שאל בכבדות. "חח אני לא מאמינה" התחלתי לצחוק מהסיטואציה והוא צחק איתי. "לא יכולתי לבקש משהו טוב יותר. " חייכתי אל מתן והוא נישק אותי. "לאן?" שאלתי כשהוא התרומם והתיישב על המיטה. "שם בוקסר חייםשלי" הוא חייך אלי "זרוק לי את המכופתרת שעל הכיסא" אמרתי וכך הוא עשה. הלבשתי אותה עלי וכיפתרתי שלוש כפתורים מלמטה וחזרתי לשכב. אחרי כמה שניות מתן נשכב לידי. "אתה עייף מאמי?" שאלתי אותו. "כן" הוא מילמל. "בוא נלך לישון" מילמלתי והקרבתי את גופי אל גופו. "חבק אותי" מילמלתי והרגשתי את ידיו הגדולות והשריריות. עוטפות אותי באהבה , הנחתי את ידי אל ידיו. ההרגשה הזאת , אני אוהבת אותה . לא רציתי להתנתק מאחיזתו הגברית. רציתי שהוא ישמור עלי ולהישאר מתחת לידיו לנצח.
*
צילצול הפלאפון שלי העיר אותי. "הלו" מילמלתי בקול המוזר שיש לי בדרך כלל בבוקר. "מה רק עכשיו קמת?" שאלה אנאל בפליאה. "חח כן" גיחכתי. "אתם לא באים לארוחת בוקר?" שאלה . "אמ.. לא ניראה לי כי עכשיו קמתי ומתן שפוך מאתמול. " הסברתי וליטפתי את ידו השרירית שחיבקה אותי. "טוב להביא לכם משהו?" שאלה. "עם את יכולה.. " מילמלתי . "טוב אני מכינה לכם שקית" היא אמרה ונתקה את השיחה. הרמתי לאט לאט את ידו ממני וקמתי מהמיטה. נכנסתי למקלחת ועשיתי את מה שאני עושה בדקך כלל בבוקר. יצאתי אל המאפסת ישבתי בכיסא. הסתכלתי על הנוף המרהיב , על הבריכה וחיוך גדול נפרס על שפתיי. "אל מי את מחייכת?" שמעתי את קולו הגברי של מתן בפתח המרפסת. "חח הא קמת.. " גיחכתי לעברו. "איך לא ? לא הפסקת לזוז" הוא חייך והתקרב אלי. "חח סליחה" צחקתי והוא רקן לעברי לנשיקה. "לא , תצחצח" חייכתי אליו. "קטנה נו , אני הייתי נותן לך" הוא חייך. נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים והוא קם. "מסריח" מילמלתי. "את המסריח הזה את אוהבת" צחק ויצא מהמרפסת.
"אני מת לעשן" מילמל אמרי כמה דק ונכנס למרפסת. הוא התיישב והוציא סיגריה מהקופסא. "את רעבה?" הוא שאל והדליק את הסיגריה. "אנאל מביאה אוכל" אמרתי. " את לא רוצה שאני יזמין לך משהו?" שאל וחייכתי אליו. "לא זה בסדר חייםשלי"
שמעתי תקתוק בדלת והלכתי לפתוח. "בוקר טו.. " אמרה אנאל כשפתחתי לה את הדלת ואז עצרה. " למה את בקושי לבושה? " שאלה ובחנה אותי. חייכתי אליה "שכבנו" מילמלתי והיא פערה את פיה. "יואו" היא הניחה את ידה על פיה הפעור. "יואו סופסוף .. הוא בטח מה זה שמח" היא מילמלה והצביעה עם סנטרה לעבר מתן שהיה במרפסת. "יואו אני מה זה שמחה בשבילך" היא חיבקה אותי וחייכתי. "טוב הבאתי לכם פנקייקים , בורקסים , עוגות ו.. חלב לנס" אמרה והניחה את השקית על השידה. "תודה אין עלייך" אמרתי בעוד שנינו מתקרבות אל הדלת. "טוב אני ידבר איתך כבר.. " היא אמרה ויצאה מהדלת. "תודה" חייכתי אליה וסגרתי את הדלת. הלכתי אל המרפסת. "מאמי רוצה קפה?" שאלתי אותו והוא הנהן. חזרתי אל השידה והפעלתי את הקומקום. הכנתי נס בשבילי וקפה , הרמתי את שקית האוכל והלכתי למרפסת. "זה שלך.. " מילמלתי והנחתי על השולחן את הכוס שלו ואז את שלי. "תאכל" אמרתי והנחתי את השקית על השולחן. הוא חייך אלי ולא הוריד את מבטו ממני לרגע. "איזה אישה יש לי ינעל העולם" הוא חייך אלי חיוך מאושר. "בואי בואי אלי" הוא הושיט אלי את ידיו. הרמתי את כוסי והתיישבתי על רגלו. "אין עליך בעולם" הוא מילמל ונישק אותי . הרגשתי איך לשונו מלטפת את שלי ונהנתי מכל רגע. התנתקתי ממנו ושתיתי מהנס. הוא החל לנשק אותי בצוואר והרגשתי איך הצמרמורת משוטטת בגופי. תקתוק בדלת נשמע. "אני יפתח" מילמלתי וקמתי ממנו. יצאתי מהמרפסת והלכתי לעבר הדלת ."מי זה?" שאלתי. "רפאל"