חברים .. פרק 1
" סופסוף איך חיכיתי לסופש הזה .. " חייך שחר . היום יום חמישי ואנחנו באוטובוס , בדרך לאילת . אני ומתן חוגגים שלוש שנים היום , והחלטנו לרדת כולם לאילת . ישבתי ליד מתן והנחתי את ראשי על החלון. " את עייפה ?" הוא חייך אלי והנהנתי . הוא ליטף את שיערי והניח לי להירדם . " לורן , אני חייבת אוזניות .. " שמעתי את קולה של חן מהמושב שמאחורינו . זרקתי אליה את תיק הגב שלי . " בתא הקטן .. " הודעתי וחזרתי לישון .
" קומי כפרה , הגענו . " שמעתי את קולו של מתן וידו ליטפה את פני . התעוררתי וירדנו מהאוטובוס . " יאלה בואו .. " אמר יעקב וסחב את המזוודה שלו . מתן הרים את תיק גבו על גבו ואני גם . הוא סחב את המזוודה שלי ובידו השניה הוא אחז בידי והתקדמנו למלון . נכנסנו למלון והתיישבנו בלובי . " אדם בוא איתי לקבלה כפרה " אמר מתן והם הלכו . אחרי רבע שעה הם חזרו עם צמידים וכרטיסים . " תקשיבו שימו את זה על הידיים שלכם ותזהרו לאבד את זה " אמר מתן בקול סמכותי , ואני הסתכלתי עליו במבט מאוהב . " טוב בקיצור חדר מס ' 1 אלה שחר רפאל ויעקב " אמר אדם והושיט את הכרטיס לרפאל . " חדר מס' 2 זה הבנות , חן ואושר . " אמר והושיט להם את הכרטיס . " חדר מס' 3 זה אני ואנאל . " הוא חייך אליה והשאיר את הכרטיס בידו . " והחדר האחרון , זה אתם " אמר והושיט את הכרטיס אל מתן . " טוב שימו צמידים .. " אמר מתן והתחיל לחלק לכולם . כשהוא הגיע אלי והוא תפס את ידי ושם לי את הצמיד . כשסיים תפסתי את פניו ונישקתי אותו נשיקה קטנה והוא חייך . " בוא .. " מילמלתי וקמתי . הוא לקח את תיקו ואת המזוודה ונכנסנו למעלית . " איזה מספר אנחנו ?" שאלתי . " 136 " הוא ענה כשבדק בכרטיס . יצאנו מהמעלית עם הדברים והתחלנו לחפש את החדר . " חייםשלי מצאתי " קראתי וחיכתי שהוא יגיע . הוא הכניס את הכרטיס לחריץ והוציא . פתחתי את הדלת ונדהמתי ממה שראיתי . החדר היה חשוך ורק כמה נרות מסביב למיטה האירו את החדר . התקדמתי טיפה וראיתי שעל המיטה היו מפוזרים מלא פרחים בצבע אדום . " מ .. מה זה ?" שאלתי כשידי מכסה את פי הפעור והשניה מחפשת את ידו של מתן שהיה מאחורי . " שלוש שנים היום , לא ?" אמר מתן בקולו הגברי ואחז את ידי . " אני .. אני לא .. " מילמלתי ומתן צחק וסיבב אותי אליו . "מה שכחת ?" שאל וקירב אותי אליו . " מה פיתאום ! אתה .. זה מדהים .." אמרתי וחיבקתי אותו חזק . " השלוש שנים הכי מאושרות שלי .. " הוא לחש לאוזני ודימעה של אושר זלגה מעיניי . התרחקתי ממנו מעט ואפי נגע באפו . " אני אוהבת אותך .. " גיחכתי ונישקתי אותו . הוא תפס באגני ונפלנו על המיטה , הוא היה מעלי . " גם אני אוהב אותך .. " הוא אמר כשהתנתקנו לרגע מהנשיקה . הוא הסתכל על עיניי כאילו מבקש אישור . היססתי . " אני .. אני לא .. " מילמלתי והוא קם מעלי והתיישב על אחת הכורסאות . ישבתי על המיטה כמה שניות ואז הלכתי לכיוונו וישבתי על רגלו . " מתן , תבין .. " אמרתי אך הוא מנע ממני להמשיך את המשפט . " אני מבין אותך , לורן .. כבר שלוש שנים שאני מבין אותך . " הוא אמר ושמעתי בקולו את הכעס והאכזבה . הוא כל כך ציפה . " אני מצטערת .. " מילמלתי . " ממה את כל כך מפחדת ?" הוא שאל אחרי כמה שניות ברוך . " אני בתולה , ברור שאני יפחד .. " מילמלתי והוא התיישר וליטף את פניי . " אני יודע , ואני יגרום לזה להיות הרגע הכי יפה שיש .. " הוא חייך והשפלתי מבט . " את לא סומכת עלי ?" הוא שאל אחרי כמה שניות . " ברור שכן .. " מילמלתי . " טוב , עזבי את זה עכשיו .. " הוא חייך אלי והעביר חלק מהשיערות שהסתירו את פניי אל מאחורי האוזן . " אני אוהב אותך גם עם לא נשכב " הוא חייך וגיחכתי . כל כך התבאסתי בשבילו . מה אני יעשה נו , זה מלחיץ אותי , אני לא רגילה לזה . הוא נישק אותי וקירב אותי אל גופו . ישבנו מחובקים ונרדמנו .
" הלו ?" שמעתי את קולו של מתן . " אנחנו יורדים אחי " הוא אמר והניח את הפלאפון על השולחן . " מי זה היה ?" שאלתי וקמתי ממנו . " שחר. כולם למטה בבריכה . רוצה לרדת ?" שאל והנהנתי . הלכתי לכיון המזוודה שלי והוצאתי משם את הבגד ים שלי . הסתובבתי אל מתן וראיתי אותו עם בוקסר , קצת מבואס . נכנסתי למקלחת ואחרי חמש דק יצאתי עם בגד ים . הנחתי את הבגדים שהיו בידיי על המיטה ונעמדתי מול מתן שחלקו העליון היה חשוף . הוא בחן את גופי התקרב אלי וחייך . הייתי נבוכה . הנחתי את ידיי על כתפיו והוא אחז באגני . " חייםשלי , אני צריכה מכופתרת " אמרתי לו והוא חייך אלי . " אני יביא לך .. " מילמל ונישק אותי . הרגשתי את נשימותיו נהיות כבדות לאט לאט . הבנתי שהוא מתחיל להתחרמן . התרחקתי ממנו לפני שיהיה מאוחר מידי ואז הוא היה מתעצבן יותר . " אתה מביא לי ?" שאלתי בחיוך . הוא הלך לכיוון תיקו והוציא מכופתרת . הלבשתי אותה על גופי וכיפתרתי אותה . זה היה נראה עלי כמו שמלה קצרצרה . הרכבתי משקפי שמש . " טוב את באה ?" הוא אמר וקולו היה קשה אבל התעלמתי . לקחתי את הכרטיס ויצאנו מהחדר . הוא הניח את שני המגבות על כתפיו וחיכנו למעלית . היה שקט מעצבן . " אני מצטערת שאני לא מספקת אותך כמו שאתה מספק אותי " אמרתי לו ופניו הקשות התרככו . המעלית נפתחה ונכנסנו . " זה בסדר , מצטער שאני מתנהג ככה . אבל כמה עוד אני יכול לחכות ?" הוא שאל והתקרבתי אליו . " זה לא יקח הרבה זמן .. " גיחכתי והוא צחק . " חחח אני מקווה " הוא אמר והביא לי נשיקה חטופה . יצאנו מהמעלית והלכנו לכיוון החברה יד ביד . שכבתי על מיטת השיזוף והוא שכב לידי .
תגובות (2)
זה יפה.
אבל בין המילים והנקודות יש המון רווחים, זה קצת לא נעים לקרוא ככה תנסי
במקום: ״ אני אוהבת אותך . ״ אז: ״אני אוהבת אותך.״ פעם גם אני הייתי כותבת ככה ולקח לי המון זמן להתרגל, אבל זה אומר עלייך שאת מסודרת •_^
בהצלחה❤️
נשמע סיפור מאוד מעניין, מחכה להמשך!!