חברים לעט – פרק IV

Estonian 20/09/2011 911 צפיות 4 תגובות

תומאס עירבב את כוסת התה שלו שהכין מעלי הלואיזה שהוא גידל במחקר שלו. תה הלואיזה שלו היה כל כך טעים שהוא כבר שקל על לגדל את הלואיזה בעצמו בבית.
כל תלמידי הכיתה ישבו יחד במעבדה ושתו את התה. תומאס היה היחידי שגידל לואיזה ולכן רק הוא נהנה מהטעם הנפלא שלה. האחרים שתו תה מרווה.
היו ממש ליד מחשבים והמורה הייתה עסוקה בלדבר עם מתחנפת קבועה אז הוא נכנס למחשב וקיווה בכל ליבו שיקבל מייל מחברים לעט.
האוסטרי המרגיז כתב לו והוא החליט שהוא מפסיק לכתוב לו. המספר ירד ל – 26.
הוא גם ראה מכתב מלאורן אז הוא מיד פתח אותו.
השעה אצל לאורן הייתה עכשיו שתיים לפנות בוקר בזמן ששלחה את המכתב.
הוא הסתכל בתמונה. ילדה יפה עם שיער שטני גולש ועיניים חום-שוקולד מדהימות.

"היי לאורן.
אני רואה שהאינסומניה תקפה אותך, אה?.
תודה רבה על מה שאמרת על התמונה שלי!. אני לא מזהה כל כך בתמונה חלק מדהים בי אבל שיהיה. את לעומת זאת יפה מאוד.
אני עכשיו בבית ספר. אומנם לא סיימנו את עבודת החקר אבל היום יום רותח ככה שלחממה אי אפשר להיכנס ולכן המורה קטפה עלים של הצמחים שלנו והכנו מהם תה.
התה שלי הכי טעים בפירוש. לא רק בגלל כמויות מסחריות של סוכר D=.
בדיוק עכשיו ילד מאחורי מסתכל עלי כותב לך ומנסה למחוק את המכתב. תפסתי לו את היד ועיקמתי. נהנתי מזה מאוד P:. הוא שאל ממתי אני משתמש בסמיילים…
טוב נו, זה לא משנה.
אני אנסה לקחת איתי צבעי גואש. אני מקווה שזה יעבוד.
בנוגע לשמות: השם שלי – תומאס אומר "תאום" ביוונית. האמת שזה בגלל שההורים שלי החליטו לקרוא לי ככה בגלל שאכן יש לי אח תאום אבל לצערי הוא מת בהתרסקות המטוס יחד עם ההורים שלי.
השם שלך – לאורן אומר מפרץ בלטינית.
בנוגע למזימה שלך עם הגלידה – תשלחי אלי גם גלידה. אולי תשלחי פילים כחולים מהסוג שדווקא כן עף בשמיים היישר אלי עם גלידה?.
באיזה טעם באמת הגלידה שלכם? לנו יש במקפיא בטעמי וניל עוגיות ובננה. הטעמים האהובים עלי ועל אחותי הגדולה (שגם לה קוראים לאורן).
אז אני אחכה לתשובה שלך באנטרקטיקה.
תומאס".

בינתיים בפלרודיה לאורן עדיין הייתה ערה. הייתה לה בעיה כלשהי. היא לא אהבה לישון. במיוחד שלמחרת יום ראשון ויש חופש. היא לא הלכה לכנסייה ולכן היה לה זמן פנוי לנצל. היא קיוותה שתומאס כבר יכתוב לה בחזרה. היא בדקה את המייל ועדיין כלום.
היא בינתיים עבדה עוד קצת על העבודה המילולית שצריכים להכין. לאורן עברה על כל השיחות בשביל לסנן אותן ולהחליט מה היא תקריא ומה לא.
היא בדקה שוב. הפעם הייתה לה הודעה במייל. תומאס!. היא קראה וחייכה.

"היי תומאס!,
אין בעד מה! אתה באמת נראה טוב ואסור לך להתבייש בעצמך!. אתה צריך להשיג את כל הביטחון העצמי שלך. שום בחורה לא תתנגד לך בגלל איך שאתה נראה. עכשיו זה תלוי באופי.
תודה על זה שקראת לי יפה.
שיהיה לך בתאבון עם המשקה (אני יודעת שאמורים להגיד מילה אחרת. נדמה לי שלרוויה או משהו). נשמע טעים מאוד. נעשה עסק. אני אשלח לך גלידה על גבי פילים מעופפים כחולים ואתה תשלח לי קצת לואיזה. סגרנו?.
אני שמחה שעיקמת לילד ההוא את היד. אני מקווה שהוא למד מזה לקח שאסור להציק לאנשים.
….
מה?!. היה לך אח תאום שמת בהרסקות מטוס עם ההורים שלך? מתי, איך, איפה אתה היית, למה?. וואו. זה נורא. אז אתה גר רק עם אחותך הגדולה?. מי דואג לכם?. אני כל כך מצטערת בשבילך.
אני פתאום מרגישה לא בנוח לכתוב לך דברים לא רציניים.

תודה על הפירוש של השם שלי ו… האמת שאני פשוט לא יכולה להמשיך עכשיו. אני פשוט אחכה לתשובה שלך.
לאורן".

תומאס כבר היה בבית כאשר פתח מחדש את תיבת המייל שלו וגילה מכתב מלאורן. הוא גם קיבל מכתב מהנורווגי. הנורווגי היה מקום ראשון אבל כרגע לאורן מתחרה על המקום הראשון והאמת שתומאס באמת לא ידע למה. הוא לא ידע מה כל כך מיוחד בלאורן. הוא פשוט ידע שיש בה משהו מיוחד.

"היי לאורן.
אפילו שאמרת שאני נראה טוב לא יהיה לי ביטחון עצמי מספיק טוב. לא נראה לי שלילדי השכבה אכפת מאיך שאני נראה. יש אומנם ממש ממש ממש מכוערים שנראים כמו אדם קדמון שזוכים ליותר פופולאריות ממני בקרב הבנות אבל הבעיה שלי היא שאני החנון.
תודה רבה לך בכל מקרה. את מצליחה לעודד אותי.
אכן, אכן היה לי תיאבון עם המשקה ואחר כך גם שתיתי סנדוויץ'. קוד סודי בינינו אה?. נכון, קצת דבילי מצידנו אבל היי, למי אכפת?!.
בכל מקרה, איך בפלורידה? אנחנו כבר לא מדברים על המדינות בכלל. יוצא לך להיות הרבה בים?.
הלוואי שאני הייתי יכול להיות בים אבל הים מאוד מאוד רחוק ממני. יוצא לי פעם בשנה להגיע לים וגם הוא קפוא – זה הים הצפוני הרי.
בנוגע להורים ולאח התאום. אני ואחי התאום היינו בני 9. מאז לאורן מטפלת בי. היא הייתה אז בת 17.
היא עדיין עוזרת לי והיא גם לומדת באוניברסיטה. ההורים שלנו הורישו לנו מספיק כסף בשביל שנוכל לחיות.
זה בסדר, זה כואב אבל עברו מאז 7 שנים. אין לי בעיה שתדברי על זה, אולי מידי פעם זה יהיה לי קשה אבל…
בכל מקרה לאורן, אני כל כך שמח שאת עדיין כותבת לי אפילו שאת לא אמורה כי אני הלא מקובל ואת הפופולארית.
אני מחכה לתשובה שלך.
תומאס".


תגובות (4)

וואי איזה מהמם!!!
בבקשה תמשיך :)

20/09/2011 12:22

וואי ממש אהבתי את הסיפור הזה!!!
תמשיך במהירות!!!
חחח…משהו לא קשור…נכון אתה ממספר את הפרקים במספרים יוונים? זה הזכיר לי את שיעור ספרות שהיה לי היום…והמורה מספרה את הבתים עם מספקים יוונים…(או רומאים או לטיניים או איך שלא יקראו להם;)
ואני אוהבת לעשות סמיילים!!!!!
למעשה יש לי חיבה עזה אליהם XD
ח_ח

20/09/2011 13:16

כל פרק גורם לי להתאהב יותר ויותר בסיפור הזה :)
תמשיייך

20/09/2011 14:18

תודה רבה לכולם!
וכן זה מספרים לטיניים.

20/09/2011 21:39
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך