זכוכית שבירה- פרק 2 חלק א'- סימן שאלה

בוקר. קרני שמש שפוגעות היישר בעיניי. נערה בלונדינית שמדברת בלי סוף, איפה אני?
נכון- פנימיית אלן- רוס.
דפיקות דלת. אני קמה. צעדים איטיים. הנערה לא מפסיקה לפטפט. פתחתי את הדלת.
"היי, מה קורה?" שאלתי בחיוך את הנערה כתומת השיער שעמדה בפתח הדלת. "את באה? יש ארוחת בוקר בעוד עשר דקות". אמרה ודחפה את משקפי הראיה שלה למעלה אפה. "אני באה, ניפגש בשמונה למטה?" שאלתי והיא הנהנה בתמימות. "ביי אור". אמרתי וסגרתי את הדלת. "ביי". שמעתי את קולה נעלם בהמשך המסדרון.
***
סניקרס לבנות, חולצת טריקו אפורה ורופפת, ג'ינס כחול וצמוד ושיער חום וגלי שמפוזר על כתפיי. "אני מוכנה". אמרתי בביטחון. "תנעלי אחריי". אמרתי לנערה הבלונדינית שהתאפרה מול מראה קטנה שהביאה מביתה. "אל תגידי לי מה לעשות" השיבה בקרירות. גלגלתי את עיניי ויצאתי מהחדר.
***
אור נשענה על מעקה כסוף כאשר נער גבוה לידה. הוא לבש ג'ינס אפור וחולצת טריקו ירוקה. על ראשו רעמה חומה ומסובכת, מי זה?
~דינג!~
המעלית הגיעה לקומת הקרקע. הדלתות השקופות נפתחו ויצאתי היישר אליהם. "היי". קראה אור. היא זיהתה אותי. החשתי את צעדיי אליהם. הנער הביט בי וסקר את גופי. " הולכים?" שאלתי והבטתי בנער. הוא היה גבוה יותר משנראה מהקומה הראשונה והפעם יכולתי לזהות את צבע עיניו. הן היו ירוקות ושובבות. "אה נכון." אמרה אור והסבה את תשומת ליבי. "איתן, זאת…" היא עצרה וסידרה את משקפיה "בעצם… לא אמרת לי מהו שמך." חייכתי לשמע שאלתה, היא הייתה כה תמימה. "שמי הוא ליה, נעים להכיר איתן". אמרתי והושטתי את ידי לעברו. הוא היסס לרגע אך לבסוף הושיט גם הוא את ידו. אור נראתה מרוצה מההיכרות המהירה. "קדימה, דין, אלי והרטון כבר בחדר האוכל, הם הבטיחו לשמור לנו שולחן." אמרה והחלה לצעוד לעבר חדר האוכל כאשר אנחנו בעקבותיה.
***
לקחתי מגש לבן מהערימה הגבוהה. מלפניי עמדה אור עם מגש שבתוכו צלחת ברוקולי קטנה. התקדמתי לעמדת הקציצות. "כדור אחד בבקשה".אמרתי לאישה שחילקה את האוכל, אותה אישה כמו אתמול. היא אחזה בכף מתכת גדולה ונטלה כדור אחד מהתבנית. "תודה". אמרתי בחיוך מאיר פנים והתקדמתי הלאה בתור.
***
"שלום ליה,נעבור על כמה דברים ותשוחררי." הוא אמר ופשפש בתיקייה אדומה. "איך בפנימייה? יש התקדמות?" שאל והוציא דף לבן ומעט מקומט. "תאמין לי שאתה לא רוצה לדעת." עניתי בקרירות והשפלתי את מבטי לרצפת חדר החקירות.
***
נכנסתי דרך השער השחור. אור עמדה בפתח כאשר סוודר ורוד עוטף את גופה. "היי, אמרו לי שלקחו אותך מפה בניידת משטרה". שתקתי. "איפה היית?"