זיכרונות-פרק 9 ^^

"מה קרה קים?"שאלתי אותה מודאג.
"עף מול הפנים שלי מ..מקק ,תהרוג אותו.
התחלתי לצחוק כבר כאבה לי הבטן מרוב שצחקתי ."מה מצחיק? "היא שאלה לא מבינה.
"כל זה בגלל חרק קטן? "שאלתי לא מבין "זה לא קטן זה מקק ,וזה גדול"היא אמרה עם דימעה בעניה .
'אבל למה היא כל כך מפחדת ?ולמה העניים שלה מראות כאב. ?'חשבתי לעצמי לא מבין.
"קים, להגיד לך את האמת (?)גם אני פוחד ממקקים"
"אבל …אם אתה לא תהרוג אותו הוא ישאר לי בחדר "
"צוחק איתך. תביא נעל "עניתי לה.
"לא עם הנעליים שלי "היא אמרה והתרחקה ממני קצת.
"אז אני יקח לבד "לקחתי נעל הקב שהייתה מונחת על הריצפה ,ולמזלי החרק גם כן היה על הריצפה .רסקתי אותו עם העקב.והחזרתי את הנעל למקומו.
"זהו, אני גמרתי את עבודתי להיום"אמרתי לעצמי ומחאתי את הליחלוך מידי.
"אבל למה עם הנעליים שלי?"היא שאלה בלחש ."כאילו שאת נועלת נעליי עקב" אמרתי בפשטות. היא הסתכלה עלי בפנים כועשות "טוב טוב אני יוצא " אמרתי ויצאתי מהחדר .

לאחר חמש דקות היא יצאה מחדרה ,לקחה כוס מים והתישבה מולי בשולחן.
לאחר שתיקה קלה קים התחילה לדבר "תודה לך על קודם ".
"לא, זה כלום. אבל אני לא מבין דבר אחד"
היא הסתכלה עלי במבט שואל "למה כל כך פחדת מהמקק הזה, ואפילו בכית?" שאלתי לא מבין .
"זה… פשוט…ש..כשהייתי קטנה"היא פתחה בדיבור וגם בדמעות.
"אז ההורים שלי מתו דרך תאונה. הם ש-חבו על הריצפה ו….מסביבם מלא ד..ד..ם "בסוף המשפט הבכי התגבר. רציתי לבוא ולחבק אותה,אבל ידעתי שאם אני יחבק אותה לא יהיה לה נוח להמשיך בדברייה .
ולאחר שהיא נרגע היא המשיכה בדברייה "י-שבתי לידם על הרצפה א-ף א…. ח-אחד לא היה שם. לא היה לי אפשרות לבקש עזרה .ואז משום מקום י-צא מקק.ומאז אני לא יודעת למה אבל אני פוחתת מזה. וזה מ….מכאיב לי אני נזכרת ב…ב-בהורים שלי"היא אמרה והתחילה לבכות.
משום מה כאב לי לראות אותה ככה, קמתי מהכסא התישבתי ליידה ועטפתי אותה בחיבוק "זה בסדר, אני פה. אל תדאגי"אמרתי ותפחתי לה על הגב כדי שתוציא את הכל החוצה.
"אני מתגעגעת אליהם "היא אמרה בין דמעה לדמעה "ומאז החיים שלי נהרסו "
עוד פעם שמעתי את הקול הזה בתוכי 'לא אל תעשה את זה, הגעתה לגבול' הפעם לא הקשבתי לקול הזה ועשיתי מה שבליבי "אני יעזור לך לשנות את החיים ליותר טובים. לחיים מאושרים כך שתישכחי מהעבר הרע שלך"לחשתי לה באוזן…
"ג'רמי "היא קראה בשמי ועברה בי צמרמורת נעימה .הסתכלתי על פנייה ואז שמתי לב לסנטימטרים הספורים שיש בניינו .הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. ראיתי את פנייה היפות מקרוב. השפתיים שגירו אותי לנשיקה קטנה ונעימה .
היא התחילה לדבר והשפתיים שלה זזו מול עניי לא יכולתי להחזיק מעמד. ופה הבנתי שאני יתאהבתי בה…..