זיכרונות -פרק 6!

התקשרתי שנית למספר שלי והפעם ענו לי.
"הלו "
"הלו"שמעתי את הקול של אותה בחורה שנתקלתי בה היום בצהריים.
לאחר מספר דקות היא שאלה "מי זה?" קולה היה ממש רועד 'בטח קרה לה משהו חשבתי לעצמי'
"זה אני הבחור ש.."לא ידעתי איך לומר לה זאת.
"אה ….אוקי"היא אמרה בחשש.
"מחר ניפגש .ב…."אמרתי לה וניתקתי את השיחה.
הסתכלתי על הפלאפון שלה רציתי להציץ בתמונות בשיחות שלה בהכל היא סיקרנה אותי. לא החזקתי מעמד ופתחתי את הגלריה,הייתי מופתע לא היה לה תמונה אחת שלה הכל היה תמונות של נופים, פתאום אני רואה תמונה של שני אנשים צעירים הם היו לי מוכרים.
היא סיקרנה אותי יותר אז פתחתי את ההודעות שלה.
השמות היו רשומים ממש בפשטות לא היה שום קינוי לשום בין אדם. ואז ראיתי את השם של בית החולים שנמצא ליד ביתי. לא הבנתי מה קורה פה. פתחתי את העודהות 'קיבלנו את התוצאות תבואי לקחת אותם מחר בבוקר ותעברי לעשות עוד מספר בדיקות'.ההודעה הזאת הייתה ממש מוזרה. ואז ראיתי את השם
""לין""
השם הזה ממש סיקרן אותי.היה לי דחף מסויים שאמר לי לפתוח ובסוף פתחתי את ההודעות שלה

'קים איפה את למה את לא עונה לשיחות שלי?'

'אל תבכי הכל יהיה בסדר'

'את עוד פעם בבית חולים? '

'לאן נעלמת הפעם? '

'קים אני דואגת לך בקשה תעני לי אל תסנני אותי?!!'

'קים בקשה תפסיקי לפגוע בעצמך הכל יהיה בסדר '

הייתי בשוק לא האמנתי מה עובר על החיים שלה. למרות שמצד אחד הרגשתי רע עם עצמי על זה שחיטתי לה בהודעות אבל מצד שני אני שמח שעשיתי את זה.
חיכיתי למחר רציתי לשאול אותה המון דברים,אבל אם אני ישאל אותה היא תדע שחיטתי לה בפאלפון. לא ידעתי מה לעשות התחרפנתי אבל מה שבטוח זה שלקחת את המספר של קים ולין ,את זה אני עושה.
כל היום שלי היה מלא מחשבות על אותה ילדה עדינה ורגישה שפגשתי ברחוב. היא גרמה לי לחשוב ברמה שבחיים לא חשבתי ככה על מישהו. היא הייתה ילדה מיוחדת היא לא הייתה כמו כולן.

רציתי לדעת עליה עוד רציתי לדעת מה עובר עליה בחיים .למה הם כל כך עצובים למה לין התכוונה….