זיכרונות-פרק 4 !

פתחתי את הדלת וראיתי מישהו חתיך**עם שער חום חלק, עניים חומות דבש,ועם קוביות על גופו**
חשבתי שאני מדמיינת אחרי הכל למה שיהיה פה בן?!!!!!.
שיפשפתי את העניים והבנתי שאני לא מדמיינת.
אז נכנסתי ולקחתי את המטען.
הלכתי למטבח ולין הייתה שם.

"מי זה הבן הזה שנמצא פה? "
"אני מבינה שכבר ראית אותו,
'לא הבנתי על מה היא מדברת'
"הוא בין דוד שלי "
"אוקי, ומה הוא עושה פה? "
"הוא בא לגור איתנו שנה "
*ירקתי את כל המים שהיו לי בפה על לין*
"מה? שנה?!??"
פתאום אני שומעת צחוק, *זה היה בין דוד שלה *
"היי אני ג'רמי":)
*התעלמתי ולא עניתי *
"טוב ג'רמי וקים אני משאירה אותכם פה אני הולכת לחברה ללמוד למבחן "
"טוב ביי לין "אמר ג'רמי
'לין יצאה ונשארו לבד!. 'אוי נו באמת על מה אני חושבת.
'אני הולכת להכין אוכל תבא עוד מעט למטבח "
"אוקי"
באמצע שהכנתי אוכל שמעתי את הכיסא במדבח זז והבנתי שזה הוא.המשכתי להתעסק בעיניינים שלי כאילו שהוא לא פה.
אך פתאום התחיל להיות לי סחרחורת, ראיתי הכל שחור קימעט נפלתי,
הרגשתי מישהו מחזיק אותי במותניים אבל לא הצלחתי לראות אותו.
"קים את בסדר? "'ממש דאגתי לה,לא הבנתי מה קרה לה.
לפתע היא התעלפה ונפלה לתוך זרועותי ,הייתי מבוהל ובלי לשים לב קירבתי אותה אלי וחבקתי אותה ואז קלאטתי מה אני עושה אז לקחתי אותה לחדרי והשכבתי אותה לנוח, היא הייתה ממש חמה אז לקחתי מגבת עם מים קרים והנחתי על מצחה.
ידי החליקה על פניה החלקות והעדינות.

"הלו ג'רמי קרה משהו?"
"כן, קים התעלפה "
"עוד פעם! "
מה זאת אומרת עוד פעם? "
"קים היום בבוקר השתחררה מבית החולים והיא שהתה שם מספר ימים "
"למה? "
"זה קורה לה כשהיא מלאת דאגות ובזמן האחרון היא ממש לחוצה ועם הרבה דאגות וחששאות, ומאז שהיא קטנה היא לא מחייכת ואם היא מחייכת זה קורה פעמים נדירות, ואני ינסה לחזור יותר מוקדם ביי".
'וואו'
נכנסתי לחדר והיא פקחה את ענייה .
"את בסדר? "היא הסתכלה מסביב לא מבינה איפה היא נמצאת
"אה?….כן"
באתי לקום מהמיטה אבל הוא עצר בעדי "את צריכה להמשיך לנוח "
"אבל אני רעבה"לחשתי
"חכי פה אני עוד 5 דקות חוזר "
*הוא הגיע בדיוק אחראי 5 דקות *
"אינה קחי"
"תודה "
יצאתי מהחדר כדי להביא לה כוס מים
פתאום הרגשתי הרגשה מוזרה כאילו מישהו………