זיכרונות- פרק 26 ^.^

דבר אחד לא הבנתי מכל הסיפור הזה ,איך זה שהוא לא מזהה את לין שהיא בת דודה שלו, ואותי הוא כן זיהה ,אחרי הכל הוא לא רצה להביט בי בגלל הסיטואציה שקרתה בחדר בית החולים לפני התאונה ….
– – – – – – – – – – — – – – – – – – – – – – – – – — – – – – – – —
"ג'רמי אתה לא מזהה אותי ?" לין שאלה בלחץ
"מי זה ג'רמי?" הוא שאל מנסה להיזכר
"קים צריך לקרא לאחד הרופאים הוא איבד את הזיכרון " היא אמרה קוצצת את הציפורניים .
"בסדר מה שתגידי" לחשתי בזלזול
"מה את עושה לכי קראי לרפא "היא אמרה ,מרוב לחץ שוכחת מה המצב שאני נמצאת בו
"לין" קראתי לה
"מה??" היא שאלה מבולבלת
"הוא לא איבד שום זיכרון,ותני לי לנוח יש לי כאב ראש" אמרתי ביובש הולכת באיטיות למיטה .
"אבל הוא אפילו לא זוכר את השם שלו" היא אמרה לא מבינה מה קורה פה
"אני לא מבינה איך את לא מכירה את בן דוד שלך" אמרתי וצחקקתי קצת
"מה זאת אומרת ?ומה זה קשור עכשיו מכירה או לא מכירה?" היא שאלה
"לין תירגעי אני רק צחקתי איתך" ג'רמי אמר מתחיל לצחוק
"אמרתי לך או לא אמרתי לך?" שאלתי את לין
"משוגע אחד ,הבהלתה אותי" היא הרימה את קולה ושניהם התחילו לצחוק
.
ג'רמי ולין לא הפסיקו לצחוק ,עד שבאמצע ג'רמי התחיל להשתעל כמו משוגע ,אך לאחר מספר שניות חזר לעצמו .
.
.
(ג'רמי)
" לין קרה משהו לקים?" שאלתי אותה
"אוו מה קרה לה?" היא שאלה אותי
.
"קים" לין קראה לה
"קים קים קים" היא קראה לה אבל היא לא ענתה ,התחלתי להילחץ
"קים" לין הרימה את קולה
"אה?…מה?" היא שאלה מבולבלת
"קרה משהו?" שאלה אותה לין
היא סובבה את ראשה לעברי ,הרגשתי כאילו הלב שלי חוזר לעבוד.הוא דפק במהירות,כאילו עשיתי ריצת מרתון.
"למה אני נמצאת פה?" היא שאלה מעבירה את מבטה אל לין
"אני לא כל כך יודעת,הם רק אמרו לי.. " לין התחילה להגיד אבל שקעה במחשבות שלה
'חושבת שאנחנו יכולים להיכנס פנימה ולדעת על מה היא חושבת' kkk
"אמרו לך מה??" שאלה אותה קים
"אה? אה כן" לין ענתה קצת מבולבלת "הם אמרו לי שאת התעלפת על הרצפה וג'ון היה בחדר בזמן הזה " לין אמרה
הסתכלתי על קים והיא ניסתה להיזכר בדבריה של לין
"אבל מה שמוזר זה…שהוא עמד באמצע החד ואת היית צמודה לקיר כאילו את מתחמקת ממנו" לין אמרה מהנהנת עם ראשה בכך שהיא מסכימה שהיא גמרה לומר את כל מה שרצתה .
.
'מה זאת אומרת התרחקה ממנו?למה היא הייתה צמודה לקיר?הוא נישק אותה?לא אין מצב אסור, קים שלי אין לו זכות לנשק אותה היא רק שלי ' מחשבות הציפו את ראשי .
"תגידי יש אפשרות לראות מה הלך שם דרך מצלמות האבטחה?" שאלתי מכווה לתשובה חיובית .
.
לאחר שלין דיברה עם אחד האנשים האלה של בית החולים קיבלנו אישור לראות מה קרה בחדר בזמן הזה .
נכנסנו לחדר האבטחה והאיש שהיה שם הפעיל את המצלמה שהייתה באותו חדר ,והחזיר אותה לאותו הזמן שקים וג'ון היו שם .
'רק המחשבה על זה שקים הייתה ביחד עם ג'ון בחדר אחד מצמררת אותי'
.
.
הייתי בשוק ממה שהלך שם
"אתה זה שגרם להורים שלי למות "…………."אתה מצטער כמו בפעם הקודמת?"……….."אתה הרסת לי את החיים"…………"בגללך הבית השני זה בית-החולים"………….."ההורים שלך הרגו את אמא ואבא שלי ואתה עזרתה"……….."עזבתה אותי בלי לקרא לעזרא"…………..
.
עכשיו הכל היה מובן למה היא חזרה ממנו כולה בוכה ורועדת (זה קרה שהיא באה לג'ון לארוכה עם ההורים שלו ,בפרקים הקודמים –הערת הכותבת)
,
הסתכלתי על קים דמעות הציפו את פנייה רעד קל תקף את גופה,והיא אבדה מעט את שיווי המשקל בזמן שצפתה באותו הקטע .
התקרבתי אליה במהירות אוחז במותנייה שלא תיפול .
"ת…תו-…תודה" היא אמרה בין יבבות הבכי שלה,הלב שלי דפק במהירות כשהיא הסתכלה אל תוך עניי ,הרגשתי שהתאהבתי מחדש .