זיכרונות- פרק 23 ^^

"ברגע זה אני מכיר אותך אבל את לא מכירה אותי" הוא אמר ,לא הבנתי למה הוא מתכוון "למה רק אתה מכיר אותי?" שאלתי קצת בביישנות "את רוצה לדעת?" הוא שאל אותי ופשוט נמסתי מכל חיוך שנמרח על פניו "כן" עניתי.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"את באמת רוצה לדעת?" הוא שאל אותי עם חיוך ערמומי על פניו מתקרב עלי באיטיות
"כן" אמרתי עם קול מצחקק וטיפה מתגרה
"טוב אז אני יגיד לך……זה קרה כשהתחלתי לדגדג אותך" הוא אמר עם קול מצחקק .מתנפל עלי בדגדוגים
"ד…דיי…אני לא…י..כולה ….לנשום" אמרתי בכל אפשרות שהייתה לי .
הוא עצר מלדגדג אותי אבל הוא לא התרחק ,פניו היו קרובות אל פני .
החלטתי שגם אני הולכת לעשות לו מתיחה קטנה "בגלל זה אתה מכיר אותי?" לחשתי עם כל מתגרה ,מתקרבת קצת אל פניו.ורואה את הסיפוק בעניו
"אז עכשיו תורי ,אני יספר לך למה רק אתה מכיר אותי" לחשתי יותר חלש מתקרבת לסנטימטרים הקטנים שנשארו בנינו .הוא הסתכל על עני עם אהבה, הרגשתי קצת מאוכזבת שאני לא מכירה אותו,אבל זה לא יגרום לי להיכנע . נשכתי את שפתיי התחתונה ,רואה את החיוך הקטן שמתפרס על פניו הקסומות
"אני אוהבת אותך" אמרתי מסתכלת על הבעת פניו המופתעת "באמת?" הוא שאל ולאחר רגע הוא אמר "גם אני אוהב אותך".
פתאום התחיל לכאוב לי הראש ותמונות עוברות בראשי "אח" לחשתי אוחזת בראשי "מה קרה?" הוא שאל מודאג
"אני מצטערת" אמרתי "על מה?" הוא שאל לא מבין "אני…אני רק" דמעות החלו לזלוג על פני "רק התבדחתי איתך" אמרתי ,והדמעות לא מפסיקות לרדת "על מה את מתכוונת?" הוא שאל מודאג "אני לא באמת התכוונתי למה שאמרתי קודם….לזה שאני אוהבת אותך" אמרתי את המילים האחרונות בלחש לא בטוחה אם הוא שמע אותי
(ג'רמי)
"אבל למה את בוכה?" שאלתי מודאג מהסיטואציה שקוראת
"קרה לי את אותו הדבר כשהייתי קטנה" היא אמרה ועוד דמעה זלגה על פניה הפגועות
"רצית למתוח גם אותו?" שאלתי בפשטות ."לא…." היא אמרה ,מסתכלת על פניי ,בודקת אם אפשר לסמוך עלי "זה היה כשהייתי בת שש וחצי" היא עצרה ונשפה נשיפה עמוקה לפני שהיא המשיכה "היה מישהו שאהבתי ,והוא עשה לי את זה ,אבל לאחר מיכן הוא אמר שהוא באמת התכוון לזה ….ואז" היא התחילה לבכות "זה בסדר את לא חייבת לספר לי אם את לא רוצה" אמרתי לה מוחה את הדמעות שזלגו על פנייה. היא סימנה לי לא עם ראשה
"ואז….לאחר כמה ימים ההורים שלי מישהו….זאת אומרת שתי אנשים רצו להרוס להורים שלי את החיים כי ההורים שלי הצליחו יותר מהם אז הם ….הם פשוט הרגו אותם מול …מלי" היא התחילה לבכות ,כאב לי לראות אותה ככה ,וכל הזיכרונות הרעים האלה שיוצאים שותף מפייה כאילו היא לא שכחה אותם מעולם "הם הרגו אותם מול פני כדי לעשות את זה מתוק כמה שהם יכלו" היא המשיכה לומר "ומה עם אותו אחד שאהבת,היה איתו משהו?" שאלתי מסקרנות ,היא הנהנה עם ראשה ,
"הוא זה היה….הוא ..זאת אומרת " הנחתי את ידי על כתפה "אל תילחצי זה בסדר זה רק אני תיקחי את הזמן" אמרתי לה עם חיוך על הפנים "זה …הוא ראה גם הוא את כל מה שקרה ,אבל הוא לא עשה כלום הוא רק יסתכל מהצד, ביקשתי ממנו עזרה אבל הוא לא עשה עם זה כלום הוא הסתכל עלי חייך חיוך קצר ופשוט ברח והשאיר אותי שם לבד עם הורי השוכבים על הרצפה חסרי הכרה וחסרי חיים" היא אמרה מסתכלת עלי עם חיוך מאולץ .
"תבכי , תשחררי את הכל אל תשאירי את זה בפנים" אמרתי לה מחבק אותה וכך היא עשתה ….
במשך שעה שלמה היא בכתה בתוך זרועותיי עד שהיא נרדמה .

.
מזכיר לי את הרגשה של כמה ימים קודם ,וכמו קודם השארתי אותה לישון בין זרועותיי החמות לא נותן לה ללכת .
.
"ג'רמי…..ג'רמי" היא מלמלה מתוך חלומה
חיוך עלה על פני "את חולמת עלי?" שאלתי אותה מודע לזה שהיא לא שומעת אותי
היא התקרבה אלי יותר ויותר באמצע שנתה "לא….לא …ל…….לא" היא מלמלה ,ולאחר שנייה היא קמה במהירות מתנשפת בכבדות "קים זה בסדר זה רק חלום" אמרתי מלטף את פנייה מנשה להרגיע אותה
"זה חלום נכון?,אני ישנתי" היא אמרה כאילו היא מדברת אל עצמה "קים זה היה חלום את לא צריכה לדאוג ,לא יקרה כלום"
"נכון זה לא יקרה…אין מצב שזה יקרה במציאות" היא אמרה מנשה לשכנע את עצמה .
"שנייה ל..למה אני…" " את רוצה לשאול אותי למה את ישנת בין זרועותיי ולא על המיטה?"
"כ..כן" היא הסתכלה עלי עם מבט שואל
"את זאת שנרדמת עלי ,זאת לא השמתי" אמרתי עם קול מתגרה
"אבל למה לא הנחתה אותי על המיטה?" היא שאלה לא מבינה
"כי לא רציתי" אמרתי בפשטות
"ולמה לא רצית?" היא שאלה מנשה להגיע לתשובה שהיא רוצה לשמוע
"אני חייב להגיד לך הכל?" שאלתי עם צחקוק בקולי
"כן" היא ענתה מרוצה מההישג שלה
"טוב אז גם אני רוצה לדעת הכל" אמרתי בלי לחשוב פעמיים
"מה זאת אומרת?" היא שאלה קצת מבולבלת
"למה קראת בשמי כשישנת?" שאלתי מחכה לתשובה שלה
"אני?…מתי אמרתי את השם שלך אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לך" היא אמרה מנשה לצאת מזה
לאחר מספר שניות של שקט הסתכלתי עליה בצורה מוזרה
"מה קרה ?למה אתה מסתכל עלי ככה?" היא שאלה קצת בלחץ
"את בסדר?" שאלתי ,מנשה להישמע מודאג
"כן,למה שאני לא יהיה בסדר?" היא שאלה לא מבינה
"את נראה ממש חיוורת " אמרתי מניח את ידי על פנייה היפות
"אני? באמת?" היא שאלה מתחילה להאמין לכל השטויות שאני אומר לה כרגע
"כן,את זוכרת אותי? את יודעת איך קוראים לי? את יודעת מי אני?" שאלתי מנשה להזיל דמעה כדי שכל הסיפור הזה יראה באמת אמיתי ,וזה הצליח
"כן ברור שאני זוכרת אותך רק מהיום אבל אני זוכרת את המפגש הזה" היא אמרה לא מבינה מה עובר עלי
"את בסדר? יורד לך דם מהאף" אמרתי מסתכל על אפה הקטן מנסה שזה יראה אמין .
היא הסתכלה עלי בצורה מוזרה נוגעת באפה לא מוצאת שום דם שנוזל
"ג'רמי ..תגיד אתה בסדר? במצב הזה אני זאת שצריכה לדאוג לך ולא אתה לי" היא אמרה כולה מבולבלת
"ג'רמי הכל בסדר?" היא שאלה שוב
"כן ברור שהכל בסדר ,ואת רואה שאת זוכרת את השם שלי?!!" אמרתי מתחיל לצחוק מהמטיחה שהיא נפלה בה.
"שנייה כל זה היה מתיחה?" היא שאלה מנסה להקל את כל מה שקורה כאן
"כ…כ…ן" אמרתי באמצע שאני צוחק
"אתה …" היא אמרה והתחילה לצחוק .
.
"חצוף" היא אמרה לבסוף
"עכשיו שאני יודע שגם את עבדת עלי ,תגידי לי למה הייתי בחלום שלך או יותר נכון סיוט ,מה עשיתי שם?" שאלתי ברצינות
"אה?" היא הסתכלה עלי קצת מובכת עם מתך על פנייה …..