זיכרונות-פרק 18 ^*^

"זה פשוט ש…. ז…זה ….פ..פשוט…." היא התחילה להילחץ
"לין נו תגידי לי בבקשה"אמרתי ודמעות עדיין על פני בדיוק כמו שהמחשבות והדאגה עדיין בתוכי …..
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
(לין)
קים אמרה לי לא להגיד כלום ,לא ידעתי מה לעשות ,לא רציתי לשקר לג'רמי.
פתאום הרופאים יצאו,הרגשתי הכלה גדולה.
"הניתוח עבר בשלום"הרופא אמר פתאום .
"היא בסדר?"ג'רמי שאל בדאגה
"מצבה לא הכי יציב,אבל היא תחזור לעצמה עם הזמן"
ג'רמי הסתכל על הרופא קצת מבואס אבל מסופק מזה שהיא עברה את הניתוח בשלום
"היא תצטרך לשהות פה כמה ימים "הרופא אמר והלך לדרכו .
"אתה רואה אמרתי לך שהיא תעבור אותו"הסתכלתי עליו עם חיוך על פני מנשה לעודד אותו .
"כן"הוא אמר לא שלם עם עצמו.
"טוב את באה לראות אותה?"הוא שאל עם קצת התרגשות בקולו.
.
(ג'רמי)
נכנסנו אל החדר שבוא קים הייתה ,היא הייתה קצת חיוורת ,היא הייתה נראת ממש חלשה.
התיישבתי על הכסא שניצב ליד מיטתה והבטתי ביופייה למרות שהיא לא הייתה ניראת במצב טוב.
"טוב אז….אני ישאיר אותך פה כדי להשגיח עליה ,והיום בערב אני יבוא להחליף אותך"אמרה לין ושברה את השקט ששרר בחדר.
"לא זה בסדר אני ישאר פה גם בלילה"אמרתי בטוח בעצמי,
"בטוח,אתה לא…"היא באה להמשיך את המשפט.
"כן בטוח,אל תדאגי לי אני יסתדר "אמרתי והחזרתי את מבטי אל קים לאחר שלין יצאה מהחדר.
.
עברה שעה לא שמתי לב שנרדמתי ,פתחתי את עניי וראיתי את קים מבולבלת עם לחץ על פנייה .
"זה בסדר ,זה אני ג'רמי.אני לא יעשה לך כלום"אמרתי לה עם חיוך על פניי .
"מ..מה אני עושה פה?" היא שאלה עם קול חלש ,לא בטוח אם שמעתי נכון.
"את שתית 12 בקבוקים" אמרתי לה בקצרה וראיתי את ההבנה בפנייה.
,
"אני רוצה ללכת הבייתה"היא אמרה פתאום.
"את צריכה להישאר בבית החולים לזמן מה"
"לכמה זמן?"היא שאלה .
"אני לא יודע" אמרתי מצטער.
"אז אני רוצה ללכת עכשיו" היא אמרה מנסה להתיישב על המיטה ומוציאה מספר יבבות של כאב.
"לא קים אסור לך " אמרתי לה ועזרתי לה לחזור לשכב על המיטה.
"אני לא רוצה להישאר פה ,אני רוצה ללכת הבייתה"היא אמרה ודמעות התחילו לרדת מענייה.
"קים אל תבכי"
קמתי לקראתה וחיבקתי אותה,כדי שהיא תירגע.לאחר מספר דקות היא נרגע ונרדמה מחובקת בתוך זרועותיי ,וכך נשארתי לא השכבתי אותה בחזרה,רציתי לקבל חיבוק כזה כל יום.
(קים)
פקחתי את עניי באיטיות .
הבנתי שנרדמתי,אבל עדייו הייתי מחובקת בתוך זרועותיו של ג'רמי לא רציתי להיפרד מהחיבוק הזה,וגם לא רציתי שידע שאני ערה .אחרת הוא ישתחרר מהחיבוק כי הוא בן אדם טוב מידי והוא לא יעשה משהו בניגוד לרצוני .
או שיותר נכון הוא יחשוב שזה בניגוד לרצוני "כי דחיתי אות".
.
הרגשתי טוב עם עצמי היה לי נעים להיות בתוך זרועותיו .אבל משום מה הוא התחיל לבכות ,שמעתי את יבבות הבכי שיוצאות מפיו,ואת הדמעות הנופלות מעניו.
עברה בי צמרמורת שהרגשתי דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה נופלות על ידי ,הרגשתי רע עם עצמי כי ידעתי שזה בגללי שהוא בוכה .
"א.. י..ו..ב א..תך" ניסיתי להבין מה הוא אומר בין יללה ליללה "אני ..א.ב…אותך" הוא המשיך לבכות וכך הכאב המשיך לגבור בתוכי.
'אני אוהב אותך'?חשבתי לעצמי ,הוא חזר על עצמו שנית והבנתי שזה נכון.
לא ידעתי מה לעשות ,גרמתי לו לכאב חזק.
פתאום הפלאפון שלי צלצל אבל לא יכולתי לראות מי זה .
ג'רמי ענה ואני המשכתי לשחק את עצמי ישנה .
הוא ניגב את דמעותיו לפני שענה לפלאפון ולקח נשימה עמוקה .
"הלו" הוא ענה ……………..