זטג קשישים מהממים ♥♥ פרק י"ב

נכנסתי הביתה והמלים של שולמית מהדהדות בתוכי, היא ממש צודקת חשבתי לעצמי אז לוותר על האהבה או אולי הויתור הזה יביא לאהבה ענקית לאהבה שחשים בה רק פעם בחיים רק פעם בחיים ולא יותר.

פשטתי את הבגדים שכל כך רציתי להרשים את דן וחשתי כי הדמעות שוב צצות ואני עצובה.

נכנסתי למיטה ונרדמתי מיד כנראה מרב עייפות נפשית.

למחרת בבקר צלצל הטלפון ומעבר לקו היה יוסף אשר בשמחה הודיע לי כי דן החליט לשחררו מבית החולים וכבר סידר לו ולשולמית מקום במלון באזל בת"א .

"ואוו יופי אבא'לה צחקתי איתו איזה כייף שאתה כבר עוזב את בית החולים. הודעת לאמא?""

"עדין לא כי יש לי בקשה אלייך דולי המתוקה שלי"

"ומהי הבקשה שאלתי את יוסף"

"אני מבקש ממך כי תקני עבור הפרופסור אייל שי שאגיש לו לפני העזיבה מהמחלקה שלו ועל כל התודה שאני מעניק לו".

"אוקי עניתי לו ויש לך מושג מה היית רוצה להגיש לו"???

"רציתי להגיש לו מכתביה כזאת את יודעת יש תמיד אצל רופאים או עורכי דין וכאלה המכתבייה מעור כשהיא כוללת בתוכה עט נובע מקום שאפשר לשים כרטיסי ביקור ועוד כהנה וכהנה פריטים אשר ירצה להניח בה וכשהוא מסיים את יום העבודה הוא סוגר את המכתבה עד למחרת".

"ואו יש לך טעם טוב אמרתי ליוסף" "רק רגע דולי עוד לא סיימתי, אני מבקש כי תקני באותו מקום את האותיות הראשונות של שמו הפרטי והמשפחה כלומר א. ש. ואו שימי לב האות הראשונה באלף בית והאחרונה בה – איש גדול זה נכון ?"" מה דעתך?

"על המתנה או שהוא איש גדול " ??? "על שניהם" נכון אתה צודק השבתי ליוסף"

"דולי באם אין לך כסף מזומן את יכולה לקחת את כרטיס האשראי משולמית"!!!

"יש לי כסף אל תדאג ובינתיים תתקשר לשולמית לבשר לה כי היום משחררים אותך ושניכם תבלו בבית מלון שבוע ימים "

"טוב מצויין השיב לי יוסף כשהוא כולו נסער"

אבא"לה אל תתרגש כל כך לבל תזיק חלילה וחס לעצמך".

"עכשיו ככה הוספתי ואמרתי לו אני אקח את שולמית אליך ומיד אסע לקנות את המתנה ומקווה שאשוב מהר כדי להסיע את שניכם לבית המלון".

"מעולה מתוקה שלי וסליחה לפני שאשכח רציתי שהתיקיה תהיה בצבע חום ורציתי עוד תיקיה כזאת בצבע אדום ארגמן"

אבל בשביל מה שתי מכתביות כאלה"??? "כי אני צריך"

הוא סגר את הטלפון ואני נכנסתי להתקלח ולאחר שהתלבשתי נכנסתי לשולמית והגב' המקסימה הזו הייתה כבר מוכנה לנסוע לבית החולים.

"מה החבילה שיש לך ביד מאמי שלי"?? "אני סידרתי בקופסא יפה כמה מהעוגיות שאני אופה (הבקר אפיתי אותן) כדי להגיש לפרופסור שהציל את אבא מגיע לו נכון"????

"ודאי השבתי בחיוך"

"עכשיו אל תרוצי בואי הנה שבי ואכין לך שתייה בדיוק כמו שאת אוהבת ומה את חושבת שלא השארתי לך כמה עוגיות , הנה לעכשיו ובמקביל הוציאה קופסא מלאה בעוגיות , כמו לפרופסור גם לרופאה המרדימה – הכי יפה בכל העולם כולו"

המשך יבוא