זו אשמתי… – וואן שוט נייל

"אם אתה אוהב אותי… אתה חייב להאמין לי… באמת שלא קרה כלום ביני לבין הארי…" מלמלתי בזמן שאני בוכה. "אני אוהב אותך.." הוא אמר. באתי לומר לו שאני אוהבת אותו גם ואז הוא אמר:"אבל אני לא מאמין לך…".
"אתה לא מאמין לי?" שאלתי בעצב. "לא… מצטער.." הוא מלמל.
"אם אתה לא מאמין לי, אתה רוצה שנשאל את הארי מה קרה בכל הסיפור הזה?" שאלתי. "הארי?" הוא שאל. "הארי, תכנס" אמרתי והארי נכנס לחדר.
"נייל, באמת שלא קרה כלום… יצאנו רק כדי לנסות.." הארי מלמל. "לא אכפת לי אם זה היה ניסיון! מה פתאום אתה מבקש ממנה לצאת איתך?!" נייל צעק. "נייל!" צעקתי ושניהם הסתכלו עליי. "אני ביקשתי מהארי שנצא.. אני גררתי אותו לזה.. הוא לא עשה כלום.. אני אשמה בהכל.. אני יודעת שאתה כועס ויש לך את הזכות לכעוס אבל בוא נפתור את זה כמו בוגרים ונדבר על זה…"מלמלתי.

הייתה שתיקה. "זהו.. פשוט אין על מה לדבר!" נייל צעק ויצא מהחדר.
התחלתי לבכות וישר הארי חיבק אותי. "אני לא מאמינה שזה קרה…" מלמלתי. "אני ממש מצטער… באמת.." הארי אמר. :אתה לא צריך להצטער… לא עשית כלום… אני אשמה בכל…" אמרתי והתנתקנו מהחיבוק.
"אני הולכת לדבר עם נייל" אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי. "בסדר.. להתראות" הארי אמר וחיבק אותי. החיבוק האחרון שאני ירגיש ממנו…
חיפשתי את נייל ומצאתי אותו יושב באיזושהי גינה. באתי והתיישבתי לידו. "נייל.." מלמלתי. "אני לא מבין למה עשית את זה… באמת שאני לא מבין…" הוא אמר ונאנח.
"זה היה מתוך דחף. אבל עכשיו הבנתי למה התאהבתי בו.. אמרתי. "ואת הולכת לספר לי או שאת הולכת לשמור גם את זה בסוד?" הוא שאל. לועג לי.
"מה שהיה ביני לבין הארי… זה כלום. פשוט כלום. לפני שהכרתי אותך, הייתי מעריצה של הלהקה שלכם והארי היה הפייבוריט שלי… אז מה שהיה לי עם הארי זה לא היה אהבה.. רציתי להיות איתו רק בגלל שהוא היה הפייבוריט שלי.. אבל עכשיו.. הבנתי שאתה הפייבוריט שלי ואיתך אני רוצה להיות כל החיים שלי…" אמרתי.
הייתה שתיקה ואז הייתה לי תחושה שנייל יפרד ממני…
"אתה לא מסכים.. ואנחנו ניאלץ להיפרד נכון?" שאלתי שאני מנסה לקרוא את מחשבותיו.
"אני חושב…" הוא מלמל ובכיתי כמו מטורפת. הוא באמת רוצה לסיים את הקשר שלנו…
-"שלא" הוא אמר וחייך. "מה?" שאלתי. "אני מאמין לך.." הוא אמר. "באמת?" שאלתי שאני מחייכת חיוך רחב וחושף שיניים.. הוא הנהן. "נייל באמת שזה לא יקרה שוב.. אתה יכול לסמוך ע.."-"תשתקי כבר" נייל אמר ונישק אותי את הנשיקה הכי אמיתית שיכולה להיות! נשיקה מלאת תשוקה ומלאת אמת…
"אני אוהב אותך.. " הוא אמר שהתנתקנו. "גם אני אוהבת אותך" אמרתי וחייכתי.
"יש לי הפתעה בשבילך" הוא אמר. "באמת?" שאלתי. "כן" הוא אמר והוציא קופסה שחורה מהכיס שלו. "נייל.. מה זה?" שאלתי בלחץ. פתחתי את הקופסה וראיתי טבעת זהב עם יהלומים. "זו טבעת הבטחה" נייל אמר ברצינות. "אלוהים נייל, היא ממש יפה…" אמרתי. זה המשפט היחיד שיכולתי להוציא מהפה שלי באותו רגע..
-טבעת הבטחה.. היא כל כך קטנה אבל המשמעות שלה כל כך גדולה… אני יודעת, שהיא זו שתקבע את העתיד שלי..-
"האם תסכימי לענוד אותה?" הוא שאל. הנהנתי, אפילו בלי להסס… ידעתי שנייל הוא האחד. הוא שם את הטבעת על האצבע שלי וישר נישקתי אותו… אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר בעולם… הוא כל החיים שלי… – שום דבר לא יצליח להרוס לי את מה שהיה לי עם נייל.. שום דבר.. לא אלוהים.. אף אחד.. אפילו לא הארי… כי מה שיש ביני לבין נייל… זה משהו אמיתי… וזה הולך להישאר ככה לנצח…-