זוג קשישים פרק א'
זוג קשישים
בחצות הלילה שמעתי צלצול טלפון. כשעניתי לא הבנתי מי המצלצל שמעתי רק בכי חרישי שבוקע מאי שם.
לא צריך להיות יותר מדי נבון כדי להבין כי הבכי מגיע מהקומה העליונה מזוג הקשישים החמודים שגרים שם.
טרקתי את הטלפון ומיד עליתי למעלה.
צלצלתי בפעמון אך איש לא ענה, תהיתי אולי הם ישנים שנת ישרים ואני סתם מפריעה, אך לא ויתרתי אפילו שווה להעיר אותם , לאחר מספר דקות השכנה הישישה פתחה את הדלת כשכולה פחד ודאגה.
רצתי מיד לחדר השינה וראיתי את השכן שלי נושם בקושי רב.
הוא חייך אלי ובלחש אמר לי לא לדאוג, יצאתי מחדרו ומיד צלצלתי לניידת טיפול נמרץ ושבתי לחדרו.
הם בדרך אנא אל תתרגש ביקשתי ממנו. כעבר 3 דקות לכל היותר שמעתי את הסירנה ומיד יצאתי למרפסת וכיוונתי אותם לדירה שהם אמורים להגיע.
רופא, שני פרמדיקים ואף הנהג עלו כולם עם מזוודה מלאת מכשירים.
קרוב למחצית השעה טיפלו בקשיש ואז יצא הרופא ובישר לי שמצבו התייצב אך בכל זאת הם יסיעו אותו למחלקת טיפול נמרץ שיהיה במעקב.
"מיהרתי לשולמית שכנתי ואמרתי לה הכל בסדר בואי לחדר השינה אבא מרגיש טוב"
שתינו נכנסו לחדר והוא חייך ואמר "אמא הכל בסדר אל תפחדי".
יצאתי להול וביקשתי לדבר עם הרופא ולפתע הכרתי אותו "סליחה נכון שאתה פרופסור אייל"???
"מודה באשמה חייך אלי"
"ואוו אני מתרגשת פרופסור אייל לראות אותך, היה לנו מזל שאתה היית כנראה תורן "
"לא הייתי תורן אך הוזעקתי מביתי ורק לפני שעה קלה חזרתי מכנס רופאים גדול של קרדיולוגים" בחו"ל
הפרמדיקים השכיבו את יוסף על האלונקה ואני אמרתי לו "אבא, מחר אבוא יחד עם אמא לבקר אותך , העקר תהיה רגוע אתה בידיים הכי טובות שאפשר לבקש".
פרופסור אייל שאל אותי באם הם הורי ועניתי שאלה אינם ההורים הביולוגים שלי אך אני בשבילם ברגע שהם נזקקים לי, יש להם בן אחד שגר בניו יורק
" מתי את מגיעה מחר גבירתי שאל אותי הפרופסור "
"מתי אתה מזמין אותי חייכתי אליו"????
המשך יבוא
תגובות (1)
בקי יקרתי אך שנעניתי לקראו את סיפורך תמשיכי הסיפור
שלך מאוד מעניין אני אחשב כבר אולכת לקראו את הפרק
הבא אוהבת שרית