זוג קשישים מתוקים פרק ט"ז

ירדנו למטה והמכונית שלי חנתה ליד הכניסה כך שלא הצטרכתי לסחוב את המזוודות רחוק ולאחר שהנחתי אותן על המושב האחורי פתחתי את הדלת ואמא נכנסה פנימה אני ישבתי לצידה ופתחתי בנסיעה לעבר בית החולים "איכילוב".

הופתענו כל כך כאשר אבא המתין לנו בפרוזדור כשהוא לבוש ומוכן לעזוב את בית החולים מיד.

"אבא"לה איזה יופי אני כל כך שמחה שאתה כבר לבוש ונראה ואץ' ווד מעולה."

תודה מתוקה שלי הודה לי יוסף.

"דולי פרופסור אייל ביקש שניכנס לחדרו בטרם נעזוב כאשר הוא מצייד אותנו במכתב שחרור וכן בהוראות לצוות בבית המלון שאמור להמשיך בטיפול".

"רק רגע אני חייבת להביא משהו מהאוטו"

יצאתי לעבר האוטו והבאתי את שתי האריזות היפהפיות כשבכל אחת מהן מונחת מכתביה מדהימה (הגיהוץ של כרטיס האשראי שלי היה במגהץ תעשייתי ☺☺☺☺ אבל מה לא עושים בשביל יוסף ???)

חזרתי עם שתי האריזות והוא אמר לשולמית :"ראית אמא קניתי שי קטן בשביל הפרופסור ושי קטנטן בשביל הבת שלנו"

"כל הכבוד אהוב שלי – כל הכבוד".

יוסף החזיק במתנה של דן בידו ולאחר שהקשתי על דלתו של דן נשמע מיד הקול הסקסי שלו אפשר להיכנס בבקשה.

ראשונה נכנסה שולמית אחריה יוסף ואני הייתי המאספת.

שולמית ויוסף ישבו מעבר לשולחן של דן והוא קם ממקומו והביא לי כסא גם עבורי.

"יוסף היקר התחיל דן לדבר היה לי הכבוד והענג לטפל בך ואני שמח ומאושר כי הגענו לרגע זה כאשר אתה עוזב את בית החולים בבריאות טובה מאד, אתה איש מקסים, אשר לא פוגשים יום יום, מעולם לא התלוננת מעולם לא כעסת גם כאשר מצבך לא היה משהו, התנהגת בתור ג'נטלמן ואפשרת לצוות ולי לעזור לך ולרפא אותך"

"אדוני הפרופסור אמר יוסף – אתה איש יקר – לך אני חייב את חיי שהחזרת לי כדי שאוכל לחיות לצידה של אהובתי שולמית וכמובן לצד בתנו הד"ר דולי יניב".

"אני מבקש להגיש לך שי צנוע אשר תמיד יזכיר לך את יוסף בן זוגה של שולמית ואביה של דולי המשגעת והמהממת שלנו".

"למה טרחת לקנות מתנות יוסף היקר המתנה הכי גדולה בשביל רופא הוא כשהוא משחרר את החולה לביתו – תתעדכן גם אצל ד"ר יניב והיא תאשר זאת נכון דולי"??

"מה שנכון נכון – אך אני מבינה את אבא אשר לב רחב וענק יש לו ועכשיו עבר שיפוץ ☺☺☺ הוא אוהב לעשות הכל בגדול ואם הוא נהנה מכך מי אנחנו שנאמר לו לא????"

"תודה רבה יוסף, ברשותך אני אפתח את המתנה שארוזה כל כך יפה כשאשאר לבד בחדרי כי אני מה לעשות ??? איש מאד סנטימנטלי ואם חלילה אזיל דמעה קטנטנה אז איך זה יראה בעיניך"????
"זה יראה בעיני מאד אנושי פרופסור אייל דן".

"ועכשיו יש לי מתנה קטנה גם בשביל הבת שלי המקסימה שהיא כבר אימצה אותה ☺☺☺ "

לא נכון אבא'לה אני רק הסבל בקטע הזה ☺☺☺ , דן לא התאפק והשיב סבל כזה הייתי רוצה לאמץ"

יוסף ושולמית לחצו את ידו של דן ושוב הודו לו ודן חיבק את יוסף ואיחל לו רפואה שלמה ושישמור על עצמו.

לאחר ששניהם יצאו החוצה ביקש ממני דן להישאר לעוד שנייה קצרצרה.

"אני מיד באה אמרתי לשניהם המתינו לי בבקשה על הספסל".

בואי רגע דולי אל תפחדי הפסקתי כבר לאכול ולנשוך בנות יפהפיות כמוך".

התקרבתי אליו הוא חיבק אותי חזק ושפתיו חיפשו את שפתי.

"אני אוהב אותך אני אוהב אותך, אנא אל תברחי ממני אנא תישארי צמודה אלי לנצח.

"מעולם לא אהבתי אדם כמו שאני אוהב אותך תרשי לי לאהוב אותך, תרשי לי לפנק אותך, תרשי לי ללוות אותך ואל תברחי ממני, אינני דון ז'ואן שעליך להסתתר ממנו אני איש פשוט שהתאהב מה לעשות ?""""

"ביי מלמלתי ויצאתי מהחדר"

המשך יבוא