זוג קשישים כה נדיבים כה מקסימים פרק י"ט

פרק י"ט

"היכן את מתפרפת חיחיחיחי צחק דן ופתח את הדלת שלידו"?

"קניתי לך מתנה קטנטנה אהובי דני שלי"

"ואוו חשבת עלי יפהפיה אקזוטית שכמותך, החלטת להמשיך ולהכאיב לי נכון"???

"לא להכאיב חלילה אך אין לי תשובות לשאלות אבל דע לך כי התאהבתי בך ואני רוצה לשהות במחיצתך 25 שעות

מוכנה לשהות 25 שעות לצידי אך תשובה לשאלה כל כך פשוטה אין לך ?????

"דולי עכשיו אנו נוסעים לשולמית ויוסף ונדחה את המשך השיחה שלנו לאחר שנשוב הביתה"

"מסכימה,"

הוא חייך את חיוכו המדהים וידו הרימה מעט את פני לעברו ונישק לי נשיקות אשר חייבות להיגנז אשר חייבת אני לנצור בלבי אשר אסור לי לשכח אותן".

"אני אוהב אותך דולי אמנם את צעירה מאד מאד ואולי תמצאי גבר צעיר אך אהבה כמו שלי שאני מעניק לך לא נראה לי שיש מצב ותתקלי בה"

הוא התניע את האוטו ונהג לעבר מלון באזל לפרוקדייה

דן נהג בזהירות רבה ורק ברמזורים הביט אלי וחייך את החיוך הכי נפלא שראיתי אי פעם והכי ביישני משהו שמה לעשות ??? זהו דני ♥♥

הגענו למלון באזל ודן החנה את הרכב במגרש החנייה ולאחר שחיבק אותי חזק חזק נכנסנו פנימה למלון.

שולמית ויוסף לא היו בלובי ויתכן כי הם נחים בחדרם.

כשאנו מחובקים כאיש אחד נקשנו על הדלת שמספרה 610 "רק רגע נשמע קולה של שולמית האמא המתוקה"

היא פתחה את הדלת ולא יכלה להסתיר את שמחתה כאשר ראתה את שנינו מחובקים ומחייכים לעברה.

"ברוכים הבאים מקסימים שלנו".

יוסף גם הוא ניגש לדלת ולאחר שביקש סליחה מרעייתו נישק לכל אחד מאתנו וטח על שכמנו.

נכנסו פנימה , התיישבנו והפנים שלי מראות מה מתחולל בתוך לבי עמוק בלבי.

"מתי החתונה שאל יוסף"???

ועכשיו ארע משהו ששיתק את כולם בחדר.

דני שלף מכיס הז'קט שלו קופסא קטנטנה שכולה קטיפה רכן לעברי ושאל "יפה שלי את רוצה להינשא לי"????

"כן כן כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן"

המשך יבוא