זוג משמים\ פרק 4

~ נקודת מבט ליה ~
הפעם סקוט פגע בנקודה רגישה.
אז מה אם עדיין לא התנשקתי? אני פשוט מחכה לבחור הנכון. לאביר על הסוס הלבן.
נכון, אני מתה ואני מלאכית, מה שאומר שהסיכויים למצוא את החבר המושלם שואפים לאפס, אבל לא צריך להיות פסימיים- עדיין לא אבדה התקווה!
וחוץ מזה, זה לא שאף פעם לא התנשקתי!
בגיל 14 התנשקתי עם ילד בשם דין ג'ונסון, אבל זאת הייתה נשיקה עלובה שאני מעדיפה להעמיד פנים שמעולם לא התרחשה.
כלומר, איזה בן אדם שפוי מתנשק כשיש לו מסטיק בפה?! כמעט נחנקתי למוות מהמסטיק של הדין הטיפש הזה!
על כל פנים, יצאתי מהמשרד שלי ושל סקוט, טרקתי את הדלתוהתחלתי לרוץ אל עבר הגינה הציבורית שממול למשרד שלנו.
עוד הספקתי לשמוע את סקוט קורא "ליה?" לפני שהתחלתי לבכות בקול רם.

~ נקודת מבט סקוט ~
אני לא אגזים אם אני אומר שהיא בכתה כמו תינוקת.
בעצם… איזה תינוקת ואיזה נעליים?! היא בכתה כמו גודזילה!
ליה רצה אל הגינה הציבורית תוך כדי צרחות וצווחות ואז היא התמוטטה על אחד מהספסלים שבגינה והתחילה לייל, לרקוע ברגליה ולהזיל דמעות בו זמנית.
"זה לא הוגן! גם אני רוצה להתנשק! אהההה! זה לא פייר!!!" ליה צרחה בהיסטריה.
"החיים לא הוגנים." אני מנסה לעודד אותה.
זה רק גורם לה לבכות עוד יותר.
"אה… את בסדר?"
"אני- היק! – אני נראית לך בסדר?!" עכשיו היא גם מתחילה לשהק.
"את נראית בסדר, אבל את קצת…"
"קצת מה?!"
"את קצת רטובה, בפנים." אני מתאפק לא להתפוצץ מרוב צחוק.
"חה חה חה! מצחיק מאוד! קרעת אותי מרוב צחוק!" ליה אומרת בציניות.
"זה באמת מצחיק…" עכשיו אני כבר נופל מהספסל ומתגלגל על הדשא תוך כדי צחוק מטורף. ממש התחלתי לצווח מרוב צחוק!

~ נקודת מבט ליה ~
סקוט לא צווח מרוב צחוק, הוא נחר מרוב צחוק!

~ נקודת מבט סקוט ~
אל תקשיבו למה שליה אומרת! אני צווחתי מרוב צחוק- צווחתי.