זה תמיד היה שם 2

****כמה שנאתי את היום הראשון ללימודים רק בגלל ש״נתקעתי״ איתו בכיתה . אבל לאט לאט ולא כצפוי חשוב להדגיש , התחלנו להתקרב ולהכיר ושנינו התחלנו להבין שסתם לא אהבנו אחד את השני ודווקא יש לנו המון דברים משותפים …*****

אז כבר בשבוע הראשון המורה עשתה סדר בכיתה, וסידרה את המקומות הישיבה וכמובן שאילי וטל יהיו אחד ליד השניה. ( אילי היה החבר של החברה הכי טובה שלי , של טל) ,טל ילדה עם שיער ארוך שובה את כל הבנים שמסביבה עם החיוך הכובש שלה , אבל מבחינתה אילי היה האחד .. טוב זה אומנם קצת צעיר לומר זאת אבל היום שאנחנו כבר בכיתה י״א . הם הספיקו להיפרד ולחזור להיפרד ולחזור ככה שהם תמיד חוזרים זה לזו . ולא יכולים אחד בלי השנייה .. בקיצור המורה סידרה מקומות ישיבה, ואילי וטל ישבו יחד למרות שממש רציתי שטל תשב לידי אבל זה היה ברור לי שזה לא יקרה שאילי בסביבה .
כל כך קיוויתי שהמורה לא תושיב את נועם לידי .. אבל לשמחתי היא הושיבה את רומי לידי , ושולחן לפני את נועם עם קורל .. היה בי תחושת הקלה . עבר חודש עברו חודשים והמורה העבירה שוב מקומות הפעם מצאתי את עצמי יושבת ליד נועם .. ״נו באמת״ חשבתי .
״מה עשיתי רע שאני צריכה לשבת לידו״ .
לא דיברנו הרבה אבל רק המבטים של שנינו סיפרו את מה שחשנו לגבי הרעיון של לשבת אחד ליד השנייה.
רק אחרי שבוע התחלנו לדבר מתוך נימוס, בהתחלה זה היה ״בוקר טוב״ אחר כך זה הגיע ל״מה נשמע מה עשית אתמול?״ שאלות חולין , שאפשר לומר שדי הבנו שאנחנו יכולים להסתדר .. הגיע היום האחרון לכיתה ה׳ ויצאנו שנינו כחברים הכי טובים .. בחופש בילנו את רוב הזמן ביחד, כל דבר שרציתי לפרוק הגעתי אליו הבייתה או לפעמים היינו מדברים עד חמש בבוקר בפלאפון , אף אחד מאיתנו לא ראה בקשר שלנו קשר רומנטי .. וככה הקשר של החבר והחברה הכי טובים המשיך גם בכיתה ו׳ . וכשהגענו לכיתה ז׳ לשנינו היו בני זוג . לחברה שלו קראו אור ולחבר שלי קראו אלמוג . ועדיין המשכנו להיות כל היום ביחד וזה קצת הפריע לבני הזוג שלנו . בסופו של דבר הוא ואור נפרדו ואני ואלמוג נשארנו ביחד . באחד מהימים שהייתי עם נועם הוא אמר לי : ״דניאל זה לא מפריע לאלמוג שאנחנו ככה ?״ עניתי לו ״איך ככה?״ הוא ענה״נו את יודעת כל היום ביחד וזה , הוא לא חושש מזה ״ ״נועם אין לאלמוג מה לחשוש מהקשר שלנו הרי אתה בשבילי כמו החברה הכי טובה״ ״כן אבל חשבתי ש…״ ובדיוק ראינו את אלמוג הולך עם הכלבה שלו לטיול. וזה קטע את המשפט שנועם רצה לומר . רצתי לאלמוג וחיבקתי אותו . אהבתי אותו מאוד . הוא שאל אם הולכים היום בערב לסרט כמו שקבענו , אז אמרתי שכן והסתכלתי על השעון וראיתי שכבר מאוחר וצריך להתחיל להתארגן . ״אני חייבת ללכת להתארגן כבר שש והסרט מתחיל בשמונה ״ אז נועם צחק ואמר ״כדי באמת שתלכי להתארגן ״ ואז הוא הסתכל לאלמוג ואמר לו בנימה צינית כלפי ״היא לוקח לה שנים להתארגן היא תהיה מוכנה רק בשנה הבאה״ ושלושתינו צחקנו. ולפני שנפרדנו לשלום נועם אמר ״ דניאל אני צריך לדבר איתך מחר״ אמרתי לו טוב ומסרתי נשיקה באוויר לשניהם .